מדענים כינו את הגורם העיקרי לסוכרת: הסיכון עולה פי 11
חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת מילאנו ניתחו נתונים של 445,765 משתתפים ב-UK Biobank ומצאו כי עודף משקל הוא גורם משמעותי יותר להתפתחות סוכרת מסוג 2 מאשר נטייה גנטית. אצל אנשים עם BMI של כ-34.5 ק"ג/מ"ר, הסיכון למחלה היה גבוה פי 11 בהשוואה למשתתפים עם BMI של כ-21.7 ק"ג/מ"ר. שליטה במשקל הגוף יכולה להפחית משמעותית את הסבירות למחלה גם עם תורשה לא חיובית.
חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת מילאנו ניתחו נתונים של 445,765 משתתפים ב-UK Biobank והגיעו למסקנה כי עודף משקל הוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר להתפתחות סוכרת מסוג 2, כאשר השפעתו חזקה בהרבה מהנטייה הגנטית. הגיל הממוצע של המתנדבים בתחילת התצפית היה 57.2 שנים. המשתתפים חולקו לחמש קבוצות לפי BMI ועוד חמש לפי סיכון גנטי. במהלך תקופת התצפית אובחנה סוכרת מסוג 2 אצל 31,298 אנשים (כ-7% מהמשתתפים). ההבדל הבולט ביותר נמצא בין אנשים עם ה-BMI הגבוה ביותר לנמוך ביותר: בקבוצה עם BMI של כ-34.5 ק"ג/מ"ר, ההסתברות לפתח סוכרת הייתה גבוהה פי 11 בערך בהשוואה למשתתפים עם BMI ממוצע של כ-21.7 ק"ג/מ"ר. דפוס זה נשמר ללא קשר לנטייה הגנטית. המחברים משערים כי לכל אדם עשוי להיות סף אישי להצטברות שומן, שמעבר לו נפגעת בקרת רמת הגלוקוז. הפחתת משקל הגוף מתחת לרמה הקריטית האישית עשויה להפחית משמעותית את הסיכון לסוכרת. רקמת שומן עודפת, במיוחד סביב איברים פנימיים, קשורה לירידה ברגישות התאים לאינסולין. עם זאת, משקל הגוף אינו הגורם היחיד: גיל, היסטוריה משפחתית, פעילות גופנית, תזונה ומאפייני חילוף חומרים משפיעים גם הם על הסיכון.