מדענים מצאו עקבות של וירוס בן 4,000 שנה בכתבי יד
מדענים גילו DNA של וירוס אבעבועות הכבשים על דפי כתבי יד וקלפים מימי הביניים מספריות אירופיות. בין 17 הדפים הנגועים נמצאים דפים מבשורת יורק (990–1020 לספירה) וגלוסר לטיני מסביבות 800 לספירה. ניתוח של 754 דגימות חשף 21 גנומים חדשים של נגיפי אבעבועות, העתיקים ביותר מתוארכים לתקופת הברונזה (1875–1645 לפנה"ס).
מדענים ניתחו 754 דגימות מספריות וארכיונים אירופיים, כולל עצמות ארכיאולוגיות ומסמכים עתיקים, וגילו DNA של וירוס אבעבועות הכבשים על דפי כתבי יד מימי הביניים. בין 17 הדפים הנגועים היו דפים מבשורת יורק בת האלף, שנוצרה בקנטרברי בין 990 ל-1020 לספירה, גלוסר לטיני מסביבות 800 לספירה, ועותקים של איגרות פאולוס השליח. משחזרים מחקו בזהירות את פני הקלף בעזרת מחק, והאבק שהתקבל נשלח לניתוח DNA. כתוצאה מכך, החוקרים השיגו 21 גנומים חדשים של נגיפי אבעבועות, הנחשבים כיום לנציגים העתיקים ביותר הידועים של משפחה זו. מתוך 17 הדפים הנגועים, רק 3 היו עשויים מעור כבשים, 10 מעור עגלים ו-4 מעור עיזים. העקבות המוקדמים ביותר של הפתוגן נמצאו בשיניים של בעלי חיים מיישוב מתקופת הברונזה מירז'יק בקזחסטן (1875–1645 לפנה"ס) וממצאים מאזור אלטאי. ניתוח השוואתי הראה כי תשעה גנים, שאינם פעילים בזנים מודרניים, כבר לא תפקדו בדגימות עתיקות מקזחסטן, מה שמצביע על השלמת התאמה אבולוציונית מרכזית של הפתוגן לגוף הכבשים לפני כ-4,000 שנה. המאמר פורסם ב-Science Advances.