שורשים באוויר: בין ונציה לכיתת הלימוד | שירה פרץ
טור דעה של שירה פרץ על ההחמצה החינוכית בבתי הספר, שבגלל הגשר בין יום כיפור לסוכות נדחק חג הסוכות לשולי ההוראה. הכותבת טוענת שסוכות הוא הזדמנות להכיר את מגוון המסורות והשורשים בחברה הישראלית, ומקשרת זאת ליצירת האמנות 'נאבאטעלע' של אנה קאמישאן שהוצגה בביאנלה בוונציה, ולמיזם החינוכי 'לראות את הקולות'.
טור דעה מאת שירה פרץ, במסגרת מיזם 'לראות את הקולות' של קרן פוזן, עוסק בהחמצה החינוכית הנובעת מהצפיפות בלוח השנה בין יום כיפור לסוכות. הכותבת טוענת שחג הסוכות נדחק לשולי ההוראה, למרות שהוא אחד החגים שממחישים בצורה החיה ביותר את הפסיפס של החברה הישראלית. היא מתארת מנהגים מעדות שונות, כמו כיסא אליהו הנביא בקהילות מרוקו ותוניסיה, הסוכה המרכזית בקרב יהודי אתיופיה ועיטורי הפירות בקהילות אשכנז. פרץ מקשרת בין התנועה התרבותית הזו ליצירתה של האמנית אנה קאמישאן, 'נאבאטעלע', שהוצגה בביאנלה בוונציה ומציגה בית כנסת מרחף עם שורשים חשופים. הטור מסתיים בקריאה להנכיח את מגוון הקולות התרבותיים במרחב הכיתתי, תוך שאיבה מכוחה של הרוח ומהתנועה שבין יציבות למציאות משתנה.