דיווחים על אזהרות מה-7 באוקטובר שלא נשמעו אולי רעועים, אך עדיין מסוכנים לנתניהו

ככל שמתקרבות הבחירות הראשונות בישראל מאז ה-7 באוקטובר, דיווחים הטוענים שנתניהו התעלם מאזהרות ממצרים ומאיחוד האמירויות על מתקפת חמאס מתוכננת צצים מחדש. המאמר בוחן את אמינות הטענות, מציין את העיתוי לפני ההצבעה ב-27 באוקטובר, ומטיל ספק בבסיס הראייתי שלהן תוך הכרה בהשפעתן האלקטורלית הפוטנציאלית.

ככל שמתקרבות הבחירות הראשונות בישראל מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שאלת אחריותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאסון חזרה למרכז השיח הפוליטי. בשבועות האחרונים, דיווחים בכלי תקשורת ישראלים וזרים טענו שנתניהו התעלם מאזהרות רבות מממשלות ערביות—במיוחד מצרים ואיחוד האמירויות—על מתקפת חמאס מתקרבת. נתניהו הכחיש טענות אלה, וטען שמודיעין מפתח הוסתר ממנו. המאמר בוחן את אמינות הדיווחים הללו, ומציין שלמרות שהם נראים כאישום חמור, הראיות רעועות. האזהרה המצרית לכאורה, למשל, התבססה על ההנחה שמטרת סינוואר הייתה שחרור אסירים וויתורים כלכליים—מסגרת הסותרת את מה שידוע כיום על שאיפותיו הרחבות יותר של סינוואר להשמיד את ישראל. המאמר גם מציין את העיתוי של הדיווחים, ממש לפני הבחירות ב-27 באוקטובר, ואת הפוטנציאל שלהם להטות את הקמפיין נגד נתניהו. המסגור מסתמך על קול אנליטי ספקני המטיל ספק בבסיס הראייתי של הדיווחים תוך הכרה בסכנה הפוליטית שלהם לראש הממשלה.