עקירה חוזרת אינה שוברת את רצון ההישרדות.. אזרחים נאחזים באדמתם למרות מרירות המלחמה

דו"ח מעזה מתעד את סבלם של העקורים בשל העקירה החוזרת במהלך המלחמה, ומדגיש את היאחזות האזרחים באדמתם למרות ההפצצות וההרס. הדו"ח מספר סיפורים של אזרחים שנעקרו יותר מפעם אחת ממחנה ג'באליה, שכונת שג'אעיה ועיירת להאיה, הסובלים מהיעדר ביטחון ומקושי בהשגת מזון ומים, אך הם מתעקשים לחזור ולבנות מחדש את חייהם. האזרח מוחמד עבד רבו, שנעקר ממחנה ג'באליה יותר מפעם אחת, מתאר את העקירה כסבל יומיומי שממצה את האדם נפשית ופיזית. הגברת סעדיה סאלם מתארת את העקירה עם ילדיה כימים ארוכים של פחד והמתנה, והיא מקווה לחזור לביתה בשכונת שג'אעיה למרות הרסו. האזרח אחמד אבו עודה נאלץ לעזוב את ביתו בעיירת להאיה ולא הצליח לחזור אליו. הדו"ח מציין כי השפעת העקירה אינה מוגבלת לאובדן המגורים, אלא משתרעת על ילדים שחיו רחוק מבתי הספר ומבתיהם.