פרופ' ברוך שמעוני: הפטור שלא היה בגולה – כשהמסורת החרדית ממציאה את עצמה מחדש

פרופ' ברוך שמעוני טוען כי המנהיגות החרדית משתמשת בטיעון היסטורי כוזב להצדקת פטור מגיוס. הוא מתאר את החינוך היהודי המסורתי בגולה, שבו רוב הבנים עבדו מגיל 13, ורק מיעוט המשיך בלימוד תורה. לטענתו, 'חברת הלומדים' בישראל היא חידוש מודרני, לא המשך טבעי של המסורת.

פרופ' ברוך שמעוני, סוציולוג ואנתרופולוג מאוניברסיטת בר-אילן, טוען במאמרו כי המנהיגות החרדית בישראל משתמשת בטיעון היסטורי כוזב כדי להצדיק פטור המוני מגיוס ומעבודה. הוא מתאר את מערכת החינוך היהודית המסורתית בגולה, תוך התמקדות ביהודי כורדיסטן, צפון אפריקה, עיראק, סוריה ותימן, וכן במזרח אירופה. לדבריו, רוב הבנים למדו יסודות בגיל צעיר, אך בסביבות גיל בר מצווה עזבו את הלימודים והצטרפו למעגל העבודה. רק מיעוט קטן המשיך בלימוד תורה אינטנסיבי. שמעוני מצטט את ההיסטוריון ישראל ברטל ואת הסוציולוג מנחם פרידמן, שהראה כי 'חברת הלומדים' בישראל היא חידוש היסטורי שהתאפשר בזכות מדינת הרווחה והתקציבים הציבוריים. הוא מוסיף כי הסוציולוג ניסים ליאון מראה שגם הרב עובדיה יוסף לא אימץ את הדגם הליטאי המסתגר. המסקנה: המסורת היהודית עצמה מציעה מודל מאוזן של לימוד ועבודה, והפטור ההמוני אינו המשך טבעי של המסורת.