לידה מוקדמת עלולה לגרום לנזק כלייתי לכל החיים, חוקרים ישראלים מצאו

מחקר ישראלי-אוסטרלי משותף זיהה את המנגנון התאי שבו לידה מוקדמת משבשת את התפתחות הכליות, ומותירה תינוקות עם מחסור לכל החיים בנפרונים. המחקר, בהובלת המרכז הרפואי הדסה ואוניברסיטת מונאש, מצביע על חלון טיפולי צר להתערבות פוטנציאלית.

מחקר ישראלי-אוסטרלי משותף זיהה את המנגנון התאי שבו לידה מוקדמת משבשת את התפתחות הכליות, ועלולה להשאיר תינוקות עם מחסור לכל החיים ביחידות סינון חיוניות. המחקר, בהובלת ד"ר מוריס נחמה מהמרכז הרפואי הדסה-אוניברסיטת מונאש, השתמש במודל עכבר מתקדם כדי לצפות שתאי אב נפרוניים נכנסים למצוקה תוך שעות מהלידה המוקדמת, ומפעילים תגובה מולקולרית חירום המדכאת גנים האחראים להתמיינות לנפרונים בוגרים. התאים מתמקדים בהישרדות במקום בבנייה. למרות שתקופת בניית הנפרונים מתארכת בכ-24 שעות, הפיצוי מגיע מאוחר מדי, וכתוצאה מכך נוצר גירעון נפרוני קבוע הניתן למדידה חודש לאחר הלידה. בבגרות, הכליות מראות סימנים של נזק כרוני: גלומרולים מוגדלים, חלבון בשתן וסמנים של נזק צינורי. המחקר, שפורסם בכתב העת iScience, מצא גם הבדל מגדרי, כאשר זכרים נפגעים באופן משמעותי יותר. החוקרים מדגישים שהימים הראשונים לאחר הלידה הם קריטיים לקביעת מאגר הכליות לכל החיים, וכי פגים צריכים להיות במעקב אחר מחלת כליות ככל שהם מתבגרים.