ציידים-לקטים פרהיסטוריים שמרו על קשר לאורך 200 קילומטרים, מחקר ישראלי מגלה

מחקר בהובלת ד"ר אריאל מלינסקי-בולר מהאוניברסיטה העברית, שפורסם ב-Quaternary Science Reviews, מצא שציידים-לקטים פרהיסטוריים בקווקז הדרומי קיימו רשתות חברתיות לאורך 40 עד 200 קילומטרים בין 57,000 ל-27,000 שנים לפני זמננו, מאתגר הנחות של בידוד בקרב אוכלוסיות קטנות. המחקר שילב עדויות ארכיאולוגיות, גיאולוגיות ופלאו-סביבתיות מאתרים בארמניה, גאורגיה ואזורים שכנים של ימינו, וגילה שהקהילות הללו נסעו למרחקים ארוכים באופן שגרתי, החליפו ידע ושמרו על קשרים חברתיים. זה מצביע על תהליך הדרגתי של דו-קיום תרבותי ולא על החלפת אוכלוסייה מהירה במהלך המעבר מהתקופה הפלאוליתית התיכונה לעליונה.

מחקר בהובלת ד"ר אריאל מלינסקי-בולר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שפורסם בכתב העת Quaternary Science Reviews, מצא שקהילות ציידים-לקטים פרהיסטוריות בקווקז הדרומי קיימו קשרים חברתיים לאורך מרחקים של 40 עד 200 קילומטרים בין 57,000 ל-27,000 שנים לפני זמננו. המחקר שילב עדויות ארכיאולוגיות, גיאולוגיות ופלאו-סביבתיות מאתרים בארמניה, גאורגיה ואזורים שכנים של ימינו. ניתוח של כלי אבן וחפצי אובסידיאן גילה שהקהילות הקטנות והמרוחקות הללו לא היו מבודדות, אלא נסעו למרחקים ארוכים באופן שגרתי, החליפו ידע ושמרו על קשרים חברתיים. המחקר מאתגר את ההנחה של החלפת אוכלוסייה מהירה במהלך המעבר מהתקופה הפלאוליתית התיכונה לעליונה, ומציע במקום זאת תהליך הדרגתי שבו תרבויות שונות התקיימו במקביל במשך אלפי שנים. מלינסקי-בולר ציין שתנועה לבדה אינה מסבירה הישרדות פרהיסטורית, וכי רשתות חברתיות היו חשובות לא פחות מהסתגלות סביבתית.