הצגת השבוע: "אגממנון". הבחירה של "וסטי"
ביקורת על ההצגה "אגממנון" בתיאטרון הקאמרי. ההפקה של איראד רובינשטיין ושאר פינקס מעבירה את הטרגדיה של אייסכילוס למטוס ממשלתי, והופכת מיתוס למותחן פוליטי. דרור קרן מגלם את אגממנון כפוליטיקאי טראומטי. ההצגה נוגעת בנושאי מלחמה, חטופים ומחיר ההחלטות, וחסרה קתרזיס.
ביקורת על ההצגה "אגממנון" בתיאטרון הקאמרי, בבימויו של איראד רובינשטיין ובכתיבתו של שאר פינקס. ההפקה מעבירה את פעולת הטרגדיה היוונית העתיקה של אייסכילוס לחלל ההרמטי של מטוס ממשלתי, והופכת את המיתוס של גורל והקרבה למותחן פוליטי. העלילה מתחילה כאשר ראש הממשלה אגממנון (דרור קרן) משמיע הצהרה רשלנית לעיתונות, שהטרויאנים תופסים כנכונות להחליף את בנו אורסטס בחטופים. כל הפעולה מתרחשת בתא הנוסעים של מטוס עסקים, שם הדמויות מנסות למצוא מוצא מהמשבר לפני הנחיתה. הביקורת משבחת מאוד את הופעתו של דרור קרן, המציג את אגממנון לא כגיבור עתיק, אלא כפוליטיקאי טראומטי על סף התמוטטות עצבים. כמו כן מצוינות הופעותיהן של מיכל אוזיאל בתפקיד קליטמנסטרה ורות אסרסאי בתפקיד קלאו. התפאורה של ערן עצמון יוצרת אווירה קלסטרופובית של חלל סגור. המחבר מדגיש שההצגה חסרה קתרזיס ומשאירה את הצופה במבוי סתום קיומי, ומאלצת אותו לחשוב על מחיר ההחלטות הפוליטיות. ההפקה רוויה ברמיזות למציאות הישראלית העכשווית, כולל נושאי מלחמה, חטופים ותכלית מדינתית.