המונים שלנו הולכים לבחור את נציגיהם בפני המדינה ולא בתוך מוסדות המדינה

מאמר דעה הטוען שהשתתפות ההמונים הערבים בבחירות הישראלית נועדה לבחור נציגים בפני המדינה ולא בתוכה, על רקע קונצנזוס ישראלי כביכול על אי-לגיטימיות קולותיהם המהווים 14-15 מושבים, תוך ציון סירוב ממשלת רבין למנות שר ערבי ב-1992.

מאמר דעה הדן באופי השתתפות ההמונים הערבים בבחירות הישראלית, וקובע כי תפיסת ההשתתפות עבורם מוגבלת לבחירת נציגים בפני המדינה ולא בתוך מוסדותיה, בהיותם שארית עם שגורש מאדמתו ב-1948. המאמר טוען לקיומו של קונצנזוס ישראלי על אי-לגיטימיות הקולות הערבים, המהווים לפי סקרים אחרונים 14-15 מושבים, והוצאתם מהמשחק הפוליטי, מה שמחליש סיכויים לשינוי במציאות הפוליטית הישראלית. הוא מצטט את סירוב ממשלת רבין ה"שמאלנית" לבקשת עבד אל-והאב דראושה למנות שר ערבי ממפלגת העבודה ב-1992, כראייה להמשך הדחיקה של הקול הערבי גם על ידי מפלגות ציוניות שמאלניות.