פסימיות אופטימית / דניאלה לונדון דקל
ארבעה ימים לפני הבחירות, דניאלה לונדון דקל מתארת בטור אישי את התנודת הרגשית שלה בין תקווה לייאוש. היא נזכרת במאמר של מנחם בגין מ-1977 ומוצאת נחמה בהיסטוריה. הכותבת מסבירה שהיא מנסה להנמיך ציפיות ולהיערך נפשית לאפשרות של הפסד, תוך ציטוט מחקר על 'Bracing for the Worst'.
ארבעה ימים לפני הבחירות בישראל, דניאלה לונדון דקל מתארת בטור אישי את התנודת הרגשית שלה בין תקווה לייאוש. היא נזכרת בתחושות דומות מהחודש התשיעי להריונה הראשון, ומשווה את ההכנה לבחירות להכנת תיק לחדר לידה. הכותבת מצטטת מאמר של מנחם בגין מ-13 במאי 1977, ארבעה ימים לפני ה'מהפך', שבו יצא נגד מסע ההפחדה של המערך. היא מציינת שאין קשר בין הליכוד של אז לליכוד של היום, אך מוצאת נחמה בכך שגם אז האזרחים חשבו שהבחירות גורליות. לונדון דקל מסבירה שהיא מנסה להנמיך ציפיות ולהכין את עצמה נפשית לתוצאה מאכזבת, ומזכירה מחקר מאוניברסיטת קליפורניה על 'Bracing for the Worst' – היערכות לגרוע מכל. היא טוענת שההתכוננות לאפשרות של הפסד אינה ייאוש, אלא ביטוח נפשי שיאפשר לה לא לשקוע בייאוש במקרה של הפסד.