שנה אחת של רציפות

טור דעה מאת תירא-אל כהן העוסק בפער בין הצורך הדחוף במיגון מוסדות חינוך בצפון לבין המציאות הבירוקרטית. הכותבת מתארת כ-250 גני ילדים שפתחו את שנת הלימודים ללא מיגון מלא, ומצביעה על היעדר סמכות ברורה ותקציב זמין כגורם המרכזי לעיכוב. היא קוראת להקמת מסלול ביצוע ייעודי שיקצר את הדרך מהאישור בשטח.

טור דעה מאת תירא-אל כהן, נשיאת ומייסדת ארגון קדמה, העוסק בפער שבין ההכרה בצורך הדחוף במיגון מוסדות חינוך בצפון לבין המציאות הבירוקרטית המעכבת את הביצוע. הכותבת פותחת באמירה של אם מכפר ורדים, שביקשה לילדיה 'שנה אחת של רציפות לימודית', ומרחיבה על משמעות הרציפות הזו עבור ילדי הצפון. היא מציינת שכ-250 גני ילדים בצפון, מיישובי הגבול ועד הקריות, פתחו את שנת הלימודים ללא מיגון מלא. הכותבת מביאה את דבריו של עמית סופר, ראש המועצה האזורית מרום הגליל, שהתריע על כך שבקשות המיגון של המועצה אושרו לפני יותר מחצי שנה על ידי משרד הביטחון, אך התקציב טרם הועבר. הטור מצביע על היעדר סמכות ברורה כבעיה המרכזית: מיגון גן ילדים נקבע בתקן של פיקוד העורף, מתוקצב באוצר, מבוצע דרך משרד הביטחון ונשען על הרשות המקומית, כשאף גורם אינו נושא באחריות לתוצאה. הכותבת קוראת להקמת מסלול ביצוע ייעודי שיקצר את הדרך מהאישור לביצוע, בדומה למנהלת תקומה שהוקמה בנגב המערבי. היא מדגישה כי מדובר במשימה לאומית משותפת שאינה פוליטית או מפלגתית.

שנה אחת של רציפות