פעם המערב צעק "Free Tibet". ואז סין הפכה למעצמה
הכתבה בוחנת את היעלמותה של תנועת "Free Tibet" מהתודעה המערבית, ומציבה זאת מול עלייתה של סין כמעצמה כלכלית. היא מתארת כיצד הפכה המחאה, שהייתה סמל תרבותי בשנות ה-90, לנושא שנעלם כמעט לחלוטין מהשיח הציבורי, תוך שהיא מצביעה על השפעת הכוח הכלכלי הסיני על הוליווד, ה-NBA והפרמייר ליג.
הכתבה בוחנת את היעלמותה הכמעט מוחלטת של תנועת "Free Tibet" מהתודעה המערבית, ומציבה זאת מול עלייתה של סין כמעצמה כלכלית. היא נפתחת בתיאור התנועה בשנות ה-90, אז הייתה אחת מסיסמאות המחאה המזוהות בעולם, עם הופעות ענק לגיוס כספים וסרטים הוליוודיים. הכתבה מציינת כי ארגון Freedom House העניק לטיבט בדוח ל-2026 ציון 0 מתוך 100 בחופש פוליטי ואזרחי, אך המחאה נעלמה. הסיבה המרכזית המוצגת היא השינוי במאזן הכוחות הכלכלי: ככל ששוק הקולנוע הסיני גדל, כך התרחבו גבולות הצנזורה הסינית. הכתבה מביאה דוגמאות כמו השפעת ההתנגדות הסינית על הקריירה של ריצ'רד גיר, דוח PEN America על שינוי עלילות בסרטים, משבר ציוץ דריל מורי ב-NBA ב-2019 שעלה לליגה מאות מיליוני דולרים, ותגובת ארסנל לביקורת של מסוט אוזיל על היחס לאויגורים. הטענה המרכזית היא שנוצר תמריץ כלכלי חזק לצנזורה עצמית במערב, מה שהשתיק למעשה את המאבק הטיבטי.