עודד ארבל: נסיעה בזמן והצבעה בבחירות
עודד ארבל קורא לצאת להצביע בבחירות ב-27 באוקטובר, תוך שימוש במטפורה של נוסע בזמן משנת 1900 כדי להמחיש את המהפכה ההיסטורית של זכות הבחירה האוניברסלית. המאמר סוקר את מאבקי הנשים, חסרי הרכוש והיהודים להשגת זכות הצבעה, ומזהיר כי זכויות אינן מובנות מאליו ועלולות ללכת לאיבוד.
עודד ארבל פונה למתלבטים אם לצאת להצביע בבחירות ב-27 באוקטובר, ומציע להם 'מסע בזמן' מנקודת מבטו של אדם משנת 1900. הוא טוען שאחד השינויים הגדולים ביותר מאז 1900 אינו טכנולוגי אלא דמוקרטי: הזכות של כל אזרח להשתתף בקביעת זהות שליטיו. המאמר סוקר את ההיסטוריה של זכות הבחירה: נשים בניו זילנד ובאוסטרליה הדרומית קיבלו אותה ראשונות; בפינלנד ב-1906; בבריטניה ב-1918 (חלקית) וב-1928 (מלאה); בצרפת ב-1944; באיטליה ב-1945; ביוון ב-1952; ובשווייץ רק ב-1971. גם גברים חסרי רכוש נאבקו על הזכות, ובבריטניה עד 1918 כ-40% מהגברים הבוגרים לא יכלו להצביע. עבור יהודי אירופה נוספה משוכה אנטישמית: ליונל דה רוטשילד לא הורשה לכהן בפרלמנט הבריטי עד 1858 בשל שבועה נוצרית; ברומניה נמנעה מיהודים אזרחות עד 1923; ובגרמניה נשללו זכויות היהודים בחוקי נירנברג 1935. ארבל מסכם כי זכות הבחירה אינה מותנית במועמדים מושלמים, וההצבעה מבטיחה שלאחרים אין זכות בלעדית לקבוע מי ישלוט בנו. הוא מזהיר כי זכויות אינן חוק טבע וניתן לאבדן, כפי שהוכיחה המאה ה-20.