מספרים שאי אפשר להתעלם מהם: הבעיה של מערכת החינוך בישראל ביחס לעולם

דו"ח ה-OECD חושף תמונה מורכבת: למרות השקעה גבוהה בחינוך (מקום רביעי ב-OECD) ואחוז גבוה של אקדמאים, ישראל סובלת מצפיפות קשה בכיתות (32% מעל הממוצע), מימי לימודים מועטים, שכר מורים נמוך ב-9% ושיעור נטישה גבוה של מורים בשנותיהם הראשונות.

דו"ח ה-OECD לשנת 2024-2025 מציג תמונה מורכבת של מערכת החינוך בישראל. בצד החיובי, ישראל היא אחת מארבע מדינות מפותחות בלבד שבהן חינוך חובה מתחיל בגיל 3, ושיעור ההשתתפות של פעוטות עד גיל שנתיים בלמידה (50.8%) הוא מהגבוהים ב-OECD. אחוז בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל (51.2%) גבוה משמעותית מהממוצע (42.6%), וההוצאה על חינוך, 7.4% מהתמ"ג, ממקמת את ישראל במקום הרביעי בעולם המפותח. עם זאת, הנתונים השליליים מדאיגים: צפיפות בכיתות היסודי וחטיבת הביניים גבוהה בכ-32% מהממוצע, עם 27.2 תלמידים בכיתה יסודית לעומת 20.6 בממוצע. מספר ימי ההוראה בישראל הוא בין הנמוכים ב-OECD, ושכר המורים נמוך ב-9% בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים לעומת הממוצע. שיעור העזיבה של מורים בחמש השנים הראשונות נע בין 73% ל-86%, מה שממקם את ישראל במקום השלישי באחוז המורים העוזבים בחינוך היסודי.

מספרים שאי אפשר להתעלם מהם: הבעיה של מערכת החינוך בישראל ביחס לעולם