כלום לא עצוב, הכל כרגיל
איילת רזין בית-אור כותבת טור דעה על רצח חמש נשים בחודש אחד בישראל, ומתחילת 2026 נרצחו 17 נשים על רקע אלימות במשפחה. היא מבקרת את השגרה החברתית ואת היעדר תקצוב מספק למניעה, וקוראת לכלול את המאבק בהסכמים הקואליציוניים.
איילת רזין בית-אור, מומחית לקידום שוויון מגדרי ולשעבר מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, כותבת טור דעה על רצח נשים בישראל. היא פותחת בציטוט שירו של אביתר בנאי משנת 1997, "כלום לא עצוב, הכל כרגיל", ומשווה אותו למציאות הנוכחית. לדבריה, אתמול נרצחה האישה החמישית בתוך חודש אחד, ומתחילת 2026 נרצחו 17 נשים על רקע אלימות במשפחה. הכותבת מבקרת את השגרה החברתית שבה החדשות ממשיכות לזרום והפוליטיקאים מתקוטטים, בעוד נשים נרצחות. היא מצטטת דו"ח של הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, בראשות ח"כ מירב כהן, שמראה תת-תקצוב של התוכנית הלאומית למאבק באלימות במשפחה, ורק 3.6% מההוצאה הוקדשו למניעה. הכותבת קוראת לכלול את המאבק באלימות נגד נשים בהסכמים הקואליציוניים, עם תקצוב מלא של התוכנית הלאומית בהיקף של 250 מיליון שקלים בשנה, העברת אחריות לדרג הממשלתי הבכיר, הקמת מערכת מידע לאומית, חיזוק ההגנה המיידית על נשים מאוימות, והשקעה במניעה ובטיפול. היא מדגישה כי ישראל צריכה להתחייב לאמנת איסטנבול. הטור מסתיים בקריאה לצוותי המשא ומתן הקואליציוני לחשוב על האישה הבאה שעוד אפשר להציל.