לא רק נתניהו: כך מתרסקות המערכות שהפכו אותנו לעם אחד
ניר קיפניס מנתח את התפרקות המרקם החברתי בישראל: צה"ל חדל להיות כור היתוך, האקדמיה מתרחקת משכבות חלשות, והקיטוב הפוליטי מעמיק למרות התקרבות רעיונית במיינסטרים. המאמר מצביע על פוליטיקאים כמלבי השנאה ועל טקסי זיכרון נפרדים ל-7 באוקטובר כסמל לקרע.
ניר קיפניס מנתח בטורו את התפרקות המרקם החברתי בישראל, תוך התמקדות בארבע מערכות מרכזיות: צה"ל, האקדמיה, המגורים והפוליטיקה. הוא טוען כי צה"ל חדל להיות "צבא העם" עם אחוזי גיוס של פחות מ-50%, וכי תהליכי המיון והשיבוץ המתקדמים מנערים את כור ההיתוך. האקדמיה, לדבריו, הפכה לנחלת בני המעמד הבינוני-גבוה, בעוד מכללות פרטיות סופגות את מי שציוניהם נמוכים. המאמר מציין כי המרחב המשותף הצטמצם: בתי ספר נפרדים, יחידות צבא נפרדות, מסלולי קריירה נפרדים. למרות התקרבות רעיונית במיינסטרים היהודי הלא-חרדי (המרכז כ-65 מנדטים), הקיטוב נראה מטורף, במיוחד על רקע שני טקסי זיכרון נפרדים לאירועי 7 באוקטובר. קיפניס מייחס את ההקצנה לפוליטיקאים "תאבי שלטון וממון" המלבים שנאה, ומביא דוגמאות קונקרטיות: האמונה שחמאס ניצח בשיתוף פעולה עם צמרת ביטחונית, והאמונה שנתניהו אחראי לניסיון חטיפת טיסת פליי-דובאי.