לא עוד הסברה: ישראל זקוקה למערך השפעה לאומי
אלמוג בייסברג טוען כי התגובה הישראלית לסרט 'נז״א' חייבת לעבור ממערך הסברה מסורתי למערך תקשורת והשפעה לאומי, בניהול המוסד ובכפיפות ישירה לראש הממשלה. לדבריו, מול ישראל מתנהלת מערכה מתוכננת ורבת-שנים לערעור הלגיטימציה שלה, ומשרד החוץ אינו מצויד בכלים המתאימים להתמודד עם איום תודעתי זה. הכותב קורא למודיעין, מחקר, טכנולוגיה ופעילות התקפית לנטרול האיום.
אלמוג בייסברג טוען במאמרו כי התגובה הישראלית לסרט 'נז״א' אינה יכולה להסתכם בהודעה לתקשורת, סרטון באנגלית או משלחת משפיענים. לדבריו, הסרט הוא רק סימפטום של מערכה מתוכננת, מתוחכמת ורבת-שנים, שמטרתה לערער את הלגיטימציה של ישראל, לקבע תודעה כוזבת ולהפוך את מדינת היהודים מנפגעת טרור לנאשמת. הכותב קורא להקמת מערך תקשורת והשפעה לאומי שינוהל בידי המוסד ובכפיפות ישירה לראש הממשלה, ולא בידי משרד החוץ. הוא מסביר כי משרד החוץ הוא גוף דיפלומטי, ממלכתי וגלוי, היודע להסביר ולייצג, אך הכלים העומדים לרשותו אינם מתאימים לאופי האיום. בייסברג מתאר זירת לחימה אינטנסיבית, רוויה בכוחות אויב, בכסף, בארגונים, ברשתות השפעה ובמבצעי תודעה מתוזמרים. הוא טוען כי ממשלות ישראל נכשלות שוב ושוב בכך שהן מטפלות בתוצאה במקום לחשוף ולסכל את המנגנון שיצר אותה, ומגיבות לכותרת במקום לפעול מול הרשת שהולידה אותה. המערך המוצע צריך לשלב מודיעין, מחקר, טכנולוגיה, משפט, דיפלומטיה, תרבות, תוכן ופעילות השפעה, ולזהות מערכות עוינות עוד בשלב ההתהוות. הכותב מסכם כי ישראל נמצאת בשטח נחות, והאויב פועל באופן שיטתי בעוד ישראל משיבה בקמפיינים, וקורא למודיעין, תחבולה, תעוזה ומחשבה החורגת מהקופסה התקשורתית-פרסומית.