ישראל התיכונה: מקיסר לנתניהו, ישראל מתכוננת להיכנס לעידן פוסט-כריזמה - דעה

אמוץ עשהאל טוען שישראל נכנסת לעידן פוסט-כריזמה כשהדומיננטיות של בנימין נתניהו דועכת. תוך הסתמכות על הקבלות היסטוריות מיוליוס קיסר למנהיגים ישראלים קודמים, מאמר הדעה מציע שיורשים לא כריזמטיים כמו גדי איזנקוט ונפתלי בנט עשויים להשיג הצלחות משמעותיות, כמו אשכול ושרון אחרי בן-גוריון ובגין.

אמוץ עשהאל טוען שישראל מתכוננת להיכנס לעידן פוסט-כריזמה כשהדומיננטיות הפוליטית הארוכה של בנימין נתניהו דועכת. מאמר הדעה משרטט הקבלה היסטורית בין יוליוס קיסר לנתניהו, תוך ציטוט דיוקנו האידיאלי של קיסר כ'גאון מדינאי' מאת ההיסטוריון בן המאה ה-19 תאודור מומזן. עשהאל מבדיל זאת מהיסטוריונים שלאחר מלחמת העולם השנייה שראו בכריזמה סכנה פוטנציאלית. הוא מציין שישראל חוותה שני מעברים פוסט-כריזמטיים קודמים—אחרי דוד בן-גוריון ב-1963 ומנחם בגין ב-1983—וכי היורשים הלא כריזמטיים, לוי אשכול ויצחק שמיר, השיגו הצלחות משמעותיות. הכותב מציע שגדי איזנקוט ונפתלי בנט, כיורשים פוטנציאליים לנתניהו, מציעים את סוג ההנהגה העניינית והצנועה ש'ישראל הטראומטית' דורשת כעת. המאמר הוא מאמר דעה מאת עמית מכון הרטמן ומחבר.