מיכל גרינברג כורך: בין ארגנטינה של אז לברצלונה של היום – לאן נעלמה המחאה שגם בנתה

מיכל גרינברג כורך משווה בין המהומות בברצלונה באוקטובר 2026 לבין המחאה החברתית בארגנטינה בתחילת שנות ה-2000. היא תוהה האם הזעם כיום חסר את הבנייה האלטרנטיבית שאפיינה את המחאה הארגנטינאית, ומצביעה על חשד להתערבות רוסית ברשתות ועל קושי של צעירים לדמיין עולם אחר.

מיכל גרינברג כורך משווה בין המהומות בברצלונה באוקטובר 2026 לבין המחאה החברתית בארגנטינה בתחילת שנות ה-2000. היא מתארת כיצד המהומות בברצלונה, שכללו ביזה וניפוץ חלונות, הפתיעו את ספרד, בעוד שיושבי מאהל מחאת הדיור הכחישו קשר אליהן. הכתבה מציינת חשד להתערבות רוסית ברשתות החברתיות, אך לא נמצאו ראיות לכך שרוסיה ארגנה את המהומות. הכותבת מתארת כיצד בארגנטינה, לצד הזעם, הייתה בנייה של אלטרנטיבה קהילתית – אספות, גינות קהילתיות, קואופרטיבים ומפעלים מושתלים. לעומת זאת, במהומות בברצלונה היא רואה זעם ללא בנייה מקבילה. שיחה עם סטודנטית צעירה בברצלונה מדגישה את הקושי לדמיין עולם אחר ואת תחושת חוסר האונים. הכותבת תוהה אם השינוי נובע מהזדקנותה או משינוי עמוק יותר בעולם.

מיכל גרינברג כורך: בין ארגנטינה של אז לברצלונה של היום – לאן נעלמה המחאה שגם בנתה