סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה
המדור 'בודקים את המיתוס' מפריך את האמונה שלכל אדם סגנון למידה ייחודי (חזותי, שמיעתי, תנועתי) ושהתאמת ההוראה אליו משפרת הצלחה. מחקרים מבוקרים לא מצאו ראיות לכך, וההעדפה האישית משפיעה רק על תחושת הנוחות, לא על הביצועים. מה שקובע הוא התאמת המדיום לחומר הנלמד.
המדור 'בודקים את המיתוס' מפריך השבוע את האמונה הרווחת שלכל אדם יש סגנון למידה ייחודי (חזותי, שמיעתי או תנועתי), ושהתאמת ההוראה לסגנון זה משפרת את ההצלחה. הכותב, שחר לוטן, מסביר שהרעיון צבר תאוצה בשנות ה-70 וה-80, אך ב-2008 בדקו ארבעה פסיכולוגים בכירים את התאוריה לעומק ומצאו שמעט מאוד מחקרים עמדו בסטנדרט מדעי. במחקרים מבוקרים לא נמצאו ראיות שאנשים מצליחים יותר כשלמדו לפי הסגנון המועדף עליהם. מחקר מאוחר יותר באוניברסיטת סנטרל מישיגן הראה שלהעדפה המוצהרת של סטודנטיות לא היה קשר למידת הזכירה, אך הן דיווחו שהלמידה בסגנון המועדף הרגישה יעילה יותר. הכתבה מציינת שהמיתוס נאחז כי הוא מחמיא ומתלבש על תחושת הנוחות, וזוכה לגיבוי רחב ממורים – סקר מ-2012 בבריטניה מצא ש-93% מהמורים הסכימו שתלמידים לומדים טוב יותר בסגנון המועדף עליהם. המסקנה: מה שקובע הוא התאמת המדיום לחומר, לא לסגנון האהוב על הלומד.