לא רק הפתק שלנו הוא פרטי
בית המשפט העליון קבע כי מידע האם אזרח מימש את זכות ההצבעה הוא מידע פרטי, ואין להעבירו למפלגות ללא הסמכה חוקית. המאמר דן בגבולות הפרטיות בעידן הדיגיטלי ובשאלה האם למפלגות זכות לדעת מי מתומכיהן טרם הצביע, תוך הבחנה בין שכנוע להצבעה לבין מעקב אחר מימוש הזכות.
בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי מידע האם אזרח מימש את זכות ההצבעה הוא מידע פרטי, ואין להעבירו למפלגות ללא הסמכה חוקית מתאימה. הפסיקה ניתנה בעקבות ניסיון של מפלגות לקבל מידע בזמן אמת על תומכיהן שהגיעו לקלפי, כדי לעודד את אלה שטרם הצביעו. המפלגות טענו כי מדובר בשימוש לגיטימי במידע לצורך ניהול קמפיין עד הרגע האחרון, וכי אין פגיעה אמיתית בסודיות ההצבעה מאחר שהן אינן יודעות למי האדם הצביע. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי מדובר בפגיעה בפרטיות שאינה יכולה להיעשות ללא הסמכה חוקית. המאמר, מאת עו"ד בוקי כצמן, מבחין בין שכנוע להצביע לבין ידיעה שהאדם טרם הצביע – הראשון הוא לגיטימי, השני הוא מידע אישי. הכותב מדגיש כי בעידן שבו כמעט כל פעולה הופכת לנתון, דווקא הקלפי צריך להישאר מרחב פרטי. הוא מעלה חשש כי בעתיד, אלגוריתמים יוכלו לדעת מה הסיכוי שנצביע ואיזה מסר ישפיע עלינו. המאמר אינו נוקט עמדה פוליטית אלא עוסק בגבולות הכוח והפרטיות.