מחקר ישראלי: האם AI מבין שפת בעלי חיים
מדענים מאוניברסיטת תל אביב בדקו האם בינה מלאכותית יכולה לפענח את "דיבור" בעלי החיים. המחקר הראה שרשתות נוירונים מנתחות מאפיינים אקוסטיים של צלילים אך אינן מבינות את משמעותם. כדי לפענח תקשורת בעלי חיים, ניתוח אקוסטי בלבד אינו מספיק; יש לשלב AI עם תצפית התנהגותית.
קבוצת מדענים מאוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופסור יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, בדקה האם בינה מלאכותית יכולה לפענח את שפת בעלי החיים. המחקר, שפורסם בכתב העת Current Biology, השתמש בהקלטות של צלילי תינוקות כמודל ביניים. ההקלטות כללו צלילים בשלושה מצבים: מצוקה, פנייה לאמא או אבא, ובקשה לאוכל. המדענים ניתחו אותן בשלוש שיטות: שיטה אקוסטית מסורתית ושתי רשתות נוירונים עמוקות. רשת אחת אומנה על צלילי בעלי חיים, השנייה על דיבור מבוגרים. התוצאות הראו שרשתות הנוירונים היו טובות יותר מהשיטה המסורתית במציאת דפוסים אקוסטיים, אך לעתים קרובות איחדו צלילים דומים בעלי משמעות שונה והפרידו בין אותות לא דומים שהעבירו את אותו המסר. רשתות הנוירונים גם לא הצליחו לזהות דחיפות גוברת ברצף אותות. המסקנה העיקרית: AI מנתח איך נשמע האות אך אינו מבין מה משמעותו למקבל. כדי לפענח תקשורת בעלי חיים, יש לשלב AI עם תצפית התנהגותית, ניסויי השמעה חוזרת וחקר פעילות מוח.