נחשלות תלמידי ישראל בחשיבה מדעית תשפיע על הבחירות
מחקר פיזה מגלה שרק 36% מתלמידי ישראל מפגינים חשיבה מדעית, נתון המציב את ישראל במקום ה-51 מתוך 91 מדינות. הקבוצה הגדולה ביותר, 41%, היא בעלי חשיבה אינטואיטיבית, המסתמכים על תחושת בטן. מאז 2015, הנסיגה באיכות החשיבה המדעית היא מהגבוהות בעולם. פער הציונים בין בעלי חשיבה מדעית לפסבדו-מדעית שקול לחמש שנות לימוד.
מחקר פיזה האחרון חושף כי רק 36% מתלמידי ישראל מפגינים חשיבה מדעית, נתון המציב את ישראל במקום ה-51 מתוך 91 מדינות, הרחק מתחת לממוצע. המחקר, שבחן תלמידי כיתות ט'-י', זיהה ארבעה סגנונות חשיבה: מדעית, אינטואיטיבית, פסבדו-מדעית ודוגמטית. בישראל, הקבוצה הגדולה ביותר היא בעלי חשיבה אינטואיטיבית (41%), המכירים בחשיבות המדע אך מסיקים מסקנות על פי תחושת בטן. שיעור התלמידים בשתי קבוצות החשיבה הנמוכות (22.9%) דומה לזה שבמדינות הנחשלות ביותר. הכתבה מציינת נסיגה של 12% באיכות החשיבה המדעית מאז 2015, מהגבוהות בעולם. פער של מעל 100 נקודות בציונים בין בעלי חשיבה מדעית לפסבדו-מדעית שקול לחמש שנות לימוד. בעלי חשיבה מדעית קיבלו ציון 515 במדעים ו-513 בהבנת הנקרא, בעוד בעלי חשיבה פסבדו-מדעית ודוגמטית קיבלו ציונים סביב 400, מה שמעיד על כישלון בהבנת הנקרא. הכתבה מזהירה כי היעדר חשיבה מדעית פוגע ביכולת להתמודד עם מידע כוזב ודמגוגיה, ומסכנת את הדמוקרטיה.