הממשלה הבאה של ישראל תתמודד עם חוב כבד ועלויות ביטחון גבוהות

שר האוצר הבא של ישראל יירש כלכלה עם שוק עבודה הדוק ושקל יציב, אך יתמודד עם חשבון מלחמה מוערך של 350 מיליארד שקל וחוב ציבורי המתקרב ל-70% מהתמ"ג. בנק ישראל צופה גירעון של 4.9% ב-2026 וחוב של 69%. כלכלנים חלוקים בדעתם: חלקם דוחקים בגיבוש פיסקלי מיידי, בעוד אחרים מדגישים רפורמה בחינוך והשקעה בהון אנושי כאתגר ארוך טווח דחוף יותר.

שר האוצר הבא של ישראל יירש כלכלה עם שוק עבודה הדוק, שקל יציב ומגזר טכנולוגי שפעל במשך כמעט שלוש שנות מלחמה. עם זאת, הממשלה מתמודדת עם עלויות פיסקליות הקשורות למלחמה המוערכות בכ-350 מיליארד שקל ויחס חוב ציבורי המתקרב ל-70% מהתמ"ג, לעומת 60.5% לפני 7 באוקטובר 2023. בנק ישראל צופה גירעון של 4.9% ב-2026 וחוב ציבורי של כ-69%. הוצאות הביטחון עלו מ-4.5% מהתמ"ג לפני המלחמה לכ-8% ב-2025 ועשויות להישאר קרוב ל-6% ב-2026. כלכלנים שרואיינו על ידי The Media Line חלוקים בדבר סדרי העדיפויות. פרופ' אליז ס. ברזיס מאוניברסיטת בר-אילן טוענת שלישראל יש מספיק חוזק בסיסי כדי להתמקד תחילה ברפורמה בחינוך ובסיום הקצאות תקציביות מגזריות, שלדבריה יכולות לחסוך 20 מיליארד שקל. אדריאן פילוט מ"כלכליסט" מזהיר שלישראל יש "מרחב פיסקלי מוגבל מאוד" והיא זקוקה לתוכנית פיסקלית לטווח בינוני להפחתת יחס החוב, ומציין שהסיכון הגיאופוליטי הגבוה של ישראל דורש רזרבות גדולות יותר מאשר מדינות אחרות. שניהם מסכימים ששילוב חרדים וערבים ישראלים בתעסוקה יצרנית ומיומנת הוא הכרח כלכלי מיידי, לא נושא דחוי.

הממשלה הבאה של ישראל תתמודד עם חוב כבד ועלויות ביטחון גבוהות