מנהיגי ישראל מדברים על ביטחון, אבל מה קרה לשלום? - דעה
מאמר דעה טוען שהמילה 'שלום' נעלמה מהשיח הפוליטי הישראלי מאז 7 באוקטובר, ועוקב אחר ירידת השימוש של נתניהו במונח בנאומיו באו"ם מ-42 אזכורים ב-2023 לאחד ב-2026. הכותבים מציינים שגם דמויות אופוזיציה נמנעות מהמונח וקוראים לחזון פוליטי מחודש מעבר לניצחונות צבאיים.
מאמר דעה מאת יעקב כץ ופיטר לרנר טוען שהמילה 'שלום' נעלמה למעשה מהשיח הפוליטי הישראלי מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. הכותבים עוקבים אחר השימוש של ראש הממשלה בנימין נתניהו במונח בנאומיו השנתיים באו"ם: 42 אזכורים ב-2023, ירידה ל-21 ב-2024, 13 ב-2025, ורק אחד בספטמבר 2026. הם מציינים שב-2023, אזכורים רבים היו קשורים לפלסטינים, אך נאומים מאוחרים יותר קישרו שלום לערב הסעודית, להשלכות מלחמת איראן ולהסכמים פוטנציאליים עם סוריה ולבנון, לא לפלסטינים. המאמר טוען שגם דמויות אופוזיציה נמנעות מהמונח: נפתלי בנט מתנגד למדינה פלסטינית, גדי איזנקוט כינה פתרון שתי מדינות 'הזוי', ויאיר גולן ממעט לדון בשלום. הכותבים מייחסים שינוי זה למתקפת 7 באוקטובר, ששינתה את החשיבה הישראלית על ביטחון, טריטוריה והרתעה, והפכה שליטה טריטוריאלית ואזורי חיץ לנתפסים כקיומיים. הם טוענים שהסרת השלום מהלקסיקון מעניקה לחמאס ניצחון אסטרטגי, ויש להמיר הצלחה צבאית בתוצאות מדיניות. היצירה קוראת לגישה חדשה לשלום הכוללת פירוז בר-אימות, ביטחון בר-אכיפה, ממשל פלסטיני שעבר טרנספורמציה ודחיית טרור.