ניתוח מגלה: הסיקור העולמי של ישראל לא פרופורציונלי ומתמשך באופן חריג

ניתוח בלתי תלוי של קרוב ל-14.7 מיליון כתבות חדשותיות מצא שישראל זוכה לסיקור תקשורתי עולמי לא פרופורציונלי ומתמשך באופן חריג בהשוואה למדינות גדולות יותר, למדינות המואשמות בהפרות זכויות אדם ולסכסוכים קטלניים יותר. הניתוח, שנערך על ידי החוקר ג'רמי מוסיגי, מצא שהסיקור של ישראל אינו דועך עם הזמן כמו סיפורים גדולים אחרים, ושאפילו בשנים שקטות, ישראל זוכה לסיקור הדומה לשבוע הגרוע ביותר של מדינות קטנות אחרות. נמצא גם שהטון של הסיקור היה שלילי באופן חריג.

ניתוח בלתי תלוי של קרוב ל-14.7 מיליון כתבות חדשותיות שפורסמו בין 2017 לאוגוסט 2026 מצא שישראל זוכה לסיקור תקשורתי עולמי לא פרופורציונלי ומתמשך באופן חריג. הניתוח, שנערך על ידי החוקר ויזם הטכנולוגיה ג'רמי מוסיגי באמצעות מאגר הנתונים העולמי של אירועים, שפה וטון (GDELT), בחן באיזו תדירות מדינות הוזכרו בתקשורת הבינלאומית, למעט העיתונות המקומית של כל מדינה. המחקר מצא שהסיקור של ישראל אינו עוקב אחר הדפוס האופייני של עלייה ואז דעיכה מהירה לאורך זמן. במקום זאת, הסיקור נותר מוגבה באופן מתמשך, ללא דעיכה דומה. אפילו ב-2019, שנה שקטה יחסית מבחינת הרוגים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, אחת מכל 112 כתבות חדשותיות בינלאומיות עסקה בעיקר בישראל. במונחים לנפש, העולם כתב על ישראל פי 71 יותר מאשר על ברזיל, פי 86 יותר מאשר על סין, ופי 283 יותר מאשר על הודו. לאחר תחילת המלחמה ב-2024, אחת מכל 26 כתבות בעולם הזכירה את ישראל, והעולם פרסם יותר מפי שניים סיפורים על ישראל מאשר על כל 48 מדינות אפריקה שמדרום לסהרה יחד. הניתוח מצא גם שהסיקור של ישראל היה שלילי באופן חריג בטון, כאשר כלי תקשורת מערביים עמדו בממוצע על 4.4- בסולם של 10- עד 10 ב-2024, והציבו אותו ברישום שלילי יותר מזה שיושם על רוסיה, איראן או סוריה באותה שנה. מוסיגי טוען שהדפוס נובע מקמפיין השפעה אנטי-ישראלי בן עשרות שנים.

ניתוח מגלה: הסיקור העולמי של ישראל לא פרופורציונלי ומתמשך באופן חריג