העתיד הכלכלי של ישראל בסכנה כאשר התפוקה נופלת מאחורי מדינות G7, דוח מזהיר

דוח של מכון שורש מזהיר כי התפוקה הכוללת של גורמי הייצור בישראל ירדה מ-9% מעל הממוצע של מדינות G7 ב-1975 ל-15% מתחתיו ב-2023. הדוח, שנכתב על ידי פרופ' דן בן-דוד, מקשר את הירידה לחינוך חלש, שינוי דמוגרפי מהיר ובריחת מוחות, ומזהיר כי הממשלה הבאה חייבת לטפל באיומים אלה על הכדאיות הכלכלית ארוכת הטווח.

דוח חדש ממכון שורש למחקר חברתי-כלכלי מזהיר כי המסלול הכלכלי של ישראל התהפך בחדות בחמשת העשורים האחרונים. התפוקה הכוללת של גורמי הייצור, מדד ליעילות שבה הכלכלה משלבת עבודה והון, עמדה על 15% מתחת לממוצע G7 ב-2023, לעומת 9% מעליו ב-1975. התפוקה לשעת עבודה מספרת סיפור דומה: ישראל עלתה על כל מדינות G7 ב-1972 אך פיגרה אחרי שש מתוך שבע עד 2024, עם תפוקה נמוכה ב-34% מזו של גרמניה וב-30% מזו של ארה"ב. הדוח, שנכתב על ידי נשיא מכון שורש פרופ' דן בן-דוד, מייחס את הירידה למעבר מהשקעה בתשתיות, חינוך ושירותים ציבוריים שהחל בשנות ה-70. הוא מדגיש שלוש מגמות מחזקות: תוצאות חינוכיות חלשות, שינוי דמוגרפי מהיר ועזיבת ישראלים מיומנים. ילדים חרדים מהווים 25% מכיתות א' ב-2026, וילדים דוברי ערבית עוד 23%, בעוד חרדים מהווים רק 6% מהישראלים בגילאי 50-54. הערכות PISA ממקמות תלמידים בבתי ספר ממלכתיים-דתיים מתחת ל-76% ממדינות ה-OECD ואלה בבתי ספר יהודיים חילוניים מתחת ל-81%. מחוץ להיי-טק, שם מועסקים כ-90% מהעובדים הישראלים, כל שעת עבודה מייצרת 24% פחות ערך מהממוצע ב-OECD. החמישון העליון היווה 93% מהכנסות ממס הכנסה ב-2024, מה שהופך את המדינה לפגיעה כאשר עובדים מיומנים עוזבים. מספר הרופאים הישראלים בחו"ל עלה מ-0.7% מהרופאים המקומיים ב-2000 ל-1.9% ב-2023. תוכנית 'ישראל 2.0' של בן-דוד קוראת לליבת לימודים מחייבת משודרגת, מימון ציבורי רק לבתי ספר תואמים ורפורמת ממשל. 'חלון ההזדמנויות לשינוי עדיין פתוח – אבל הוא נסגר,' אמר.