לישראל מאיים מחסור במים - המאגרים צונחים במהירות
בישראל נוצרה סכנה לדלדול מאגרי המים האסטרטגיים לאחר השבתה זמנית של חמישה מתוך שישה מתקני התפלה בגלל אצות מיקרוסקופיות מהירדן. מפלס הכינרת ירד לשפל מאז 2018, ומאגר מי התהום הצטמצם בכמעט 2.5 מטר בשנה. הרשויות סומכות על גשמי החורף אך לא שוללות הגבלות לחקלאות.
בישראל נוצרה סכנה להמשך דלדול מאגרי המים האסטרטגיים לאחר השבתה זמנית של חמישה מתוך שישה מתקני התפלה. הסיבה הייתה אצות מיקרוסקופיות מהירדן, שמאז סוף אוגוסט מגבירות את עכירות מי הים וסותמות את הציוד. מתקני ההתפלה מספקים כמעט 80 אחוז מצריכת המים הביתית והעירונית במדינה, ולכן השבתתם חויבה בפיצוי באמצעות שאיבה מהכינרת וממקורות תת-קרקעיים. מפלס הכינרת ירד לכ-213.5- מטר, מתחת לקו האדום ולשפל מאז 2018. מאגר מי התהום עומד על כ-1.9 מטר בלבד עד הקו האדום לעומת 5.3 מטר ב-2024 — תוך שנה ירד המפלס בכמעט 2.5 מטר. ירידה מתחת לסף הקריטי יוצרת סיכון לשינוי ההרכב הכימי של מי התהום. כעת המצב משתפר בהדרגה, העכירות החלה לרדת, וחלק מהמתקנים יוכלו לחזור לתפוקה מלאה. במהלך התקלה לא היו שיבושים חמורים במי השתייה לאוכלוסייה, אם כי ביממה הראשונה נוצרו עיכובים באספקה לחקלאות. במקרה של הרעה נוספת, הרשויות סומכות על חיסכון במים וגשמי החורף. אם זה לא יספיק, הגבלות עלולות לפגוע בחקלאות, שצורכת כ-1.4 מיליארד מתוך כ-2.4 מיליארד מטרים מעוקבים בשנה. אחד הצעדים האפשריים יהיה צמצום מכסות מועדפות וסובסידיות לחקלאים שממשיכים להשתמש במי שתייה.