ישראל לא יכולה להחלים מ-7 באוקטובר מבלי להתמודד עם כישלונותיה - דעה

שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר, ישראל ציינה את יום השנה השלישי ביום זיכרון חדש. הכותב טוען שללא ועדת חקירה ממלכתית על הכישלונות, ישראל לא תוכל להחלים או ללמוד מהאסון. הוא מזהיר משתי פרדיגמות מסוכנות: האמונה שישראל יכולה להתקדם ללא חקירה מלאה, והאמונה שכל בעיה ניתנת לפתרון בכוח צבאי. היצירה מבקרת מנהיגים פוליטיים על היעדר תוכניות מקיפות לסכסוך הפלסטיני.

שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר, ישראל ציינה את יום השנה השלישי ביום זיכרון חדש, בליווי שירי אבל הנשמעים בדרך כלל ביום הזיכרון וביום השואה. הכותב, יעקב כץ, טוען שבניגוד לשני ימי השנה הראשונים, זה מציע הזדמנות לחשבון נפש לאומי אמיתי, מאחר שהמלחמה בעצימות גבוהה שככה וכל החטופים חזרו הביתה. עם זאת, הוא מזהיר שישראל נפלה לשתי פרדיגמות מסוכנות: האמונה שהיא יכולה להתקדם ללא ועדת חקירה ממלכתית, והאמונה שכל בעיה ניתנת לפתרון בכוח צבאי. הוא משווה את המצב למלחמת יום הכיפורים, שבה ועדת חקירה הובילה להתפטרויות ולשינויים יסודיים. כץ מבקר מנהיגים פוליטיים על היעדר תוכניות מקיפות לסכסוך הפלסטיני, ומציין שבעוד אביגדור ליברמן הציע לפרק את הרשות הפלסטינית ולהעביר את הגדה המערבית לירדן, התוכנית אינה ריאלית. הוא שואל מה נפתלי בנט, גדי איזנקוט ובנימין נתניהו מציעים כחלופות. היצירה טוענת שוועדת חקירה ממלכתית היא קיומית לישראל כדי להחלים וללמוד מהכישלונות.