ישראל בין מרגלים בשירות האויב לבין יוצרי סרטים הפוגעים בביטחון המדינה

ד"ר איתן לסרי מנתח את האיום הכפול על ביטחון ישראל: מצד אחד, גיוס אזרחים על ידי גורמי מודיעין אויב (איראן, חיזבאללה, חמאס) לביצוע משימות ריגול, ומצד שני, דליפת מידע מסווג דרך יצירות קולנועיות כמו הסרט "נז"א". המאמר קורא לענישה מרתיעה, חילוט כספים והגנה על תשתיות קריטיות, תוך שמירה על איזון בין ביטחון לדמוקרטיה.

ד"ר איתן לסרי, מומחה לממשל ומדיניות ציבורית, מנתח במאמרו את החזית השמינית שבה מתמודדת ישראל: מערכה סמויה ומסוכנת בתוך תחומי המדינה. לצד הלוחמה הצבאית בשבע גזרות, פועלים גורמי מודיעין אויב - איראן, חיזבאללה וחמאס - לגיוס אזרחים ישראלים לאיסוף מידע רגיש, צילום מתקנים ביטחוניים וביצוע משימות הפוגעות בביטחון המדינה. המאמר מציין כי מאז שבעה באוקטובר 2023 ועד יוני 2025 סוכלו כ-22 פרשיות ריגול של ישראלים עבור איראן, ובשנת 2024 לבדה הוגשו כתבי אישום נגד 27 ישראלים ב-13 פרשיות. דפוסי הפעולה כוללים מעקבים אחר אישי ציבור, זליגת מידע ממערכים מבצעיים, ניצול גישה במרחב האזרחי וסיוע לוגיסטי לאויב. לצד הריגול, מעלה המאמר את הסוגיה סביב הסרט "נז"א" (מאת יובל אברהם ורחל שור), שעורר סערה בשל חשש לחשיפת שיטות פעולה ומידע מסווג. לסרי קורא להבחין בין מרגל המופעל בידי האויב לבין יוצר ביקורתי, אך מדגיש כי חופש הביטוי אינו מקנה חסינות מפני חוקי הסודיות. הוא מציע מדיניות הרתעה הכוללת מדרג ענישה מחמיר בזמן מלחמה, חילוט מוחלט של רווחים, הארכת החריגה משחרור מנהלי למורשעי בגידה, אכיפה מהירה והגנה על תשתיות קריטיות.