ההשפלה של נבחרת אירלנד כלפי ישראל הייתה יותר ממחאה פוליטית - דעה

המחבר מתאר את היחס של נבחרת הרפובליקה של אירלנד כלפי ישראל בדברצן כהשפלה קולקטיבית מחושבת, תוך ציון ראשים מושפלים במהלך התקווה, סירוב ללחיצות ידיים וסרטים שחורים. המאמר טוען שהמחאה חצתה מביקורת פוליטית להדרה אנטישמית, ומציין שערבים ישראלים משחקים בנבחרת ישראל. המחבר משווה את ההיסטוריה של אירלנד עם ה-IRA כדי לערער על הסמכות המוסרית של המחאה.

המחבר מתאר בצפייה בזעם את יחס נבחרת הרפובליקה של אירלנד כלפי ישראל בדברצן. שחקני אירלנד השפילו ראשיהם במהלך התקווה, סירבו ללחוץ ידיים לישראלים, לא החליפו דגלונים, וענדו סרטים שחורים. המחבר טוען שזו הייתה השפלה קולקטיבית מחושבת, לא מחאה ספונטנית. התאחדות הכדורגל האירית (FAI) והשחקנים יתעקשו שמעשיהם נגעו לעזה, אך המחבר טוען שהתמקדות בישראלים בלבד לטיפול כזה חוצה מביקורת פוליטית להדרה אנטישמית. הכתבה מציינת שהשחקן הערבי-ישראלי ענאן ח'לאילי היה בהרכב הפותח, מאתגר את המסגור של המחאה. המחבר משווה את ההיסטוריה של אירלנד עם ה-IRA, כולל הפיגוע במנצ'סטר ב-1996 והפיגוע במלון ברייטון ב-1984, כדי לטעון שאירלנד צריכה להבין את ההכרח המוסרי להבחין בין אוכלוסייה לארגון חמוש. המחבר שואל מדוע הזעם האירי רועם כשישראל נלחמת בחזרה אך מותנה כשיהודים נטבחים, ומסכם שלסירוב ללחיצת יד אין תועלת לילד פלסטיני.