ראיון עם אילהאם שמאלי: חזית האסירים במלחמת ההשמדה והניסיון לשבור את רצון התנועה הלאומית באמצעות חוק ההוצאה להורג
ראיון עם החוקרת העזתית ד"ר אילהאם שמאלי על השלכות מלחמת ההשמדה על האסירים הפלסטינים, והסלמת מדיניות הדיכוי, ההרעבה והעינויים בתוך הכלא הישראלי, כשהיא רואה בחוק הוצאת האסירים להורג כלי לנקמה פוליטית וניסיון לשבור את רצון תנועת האסירים.
בראיון עם החוקרת העזתית ד"ר אילהאם שמאלי, היא דנה בהשלכות מלחמת ההשמדה על האסירים הפלסטינים, ובהסלמת מדיניות הדיכוי, ההרעבה והעינויים בתוך הכלא הישראלי. שמאלי רואה בחוק הוצאת האסירים להורג כלי לנקמה פוליטית וניסיון לשבור את רצון תנועת האסירים ולסיים את תפקידה המאבקי. היא מציינת שישראל, בטיפול באסירים, הסתמכה על תקנות החירום משנת 1945 שירשה מהקולוניאליזם הבריטי, המבוססות על שימוש במאסר כאמצעי להעניש פעילים פלסטינים על ידי השארתם בתנאי מעצר שאינם עומדים במינימום הצרכים האנושיים, ואז אילוף והכנעת האסיר באמצעות מדיניות של שחיקה עצבית מתישה, הרעבה פסיכולוגית וחומרית, ומניעת מרכיבי החיים האנושיים הבסיסיים ביותר. היא מוסיפה שמדיניות זו לא נולדה לאחר 7 באוקטובר 2023, ולא עם השר הפאשיסטי איתמר בן גביר, אם כי האחרון דחף אותה לקיצוניותה, בהתאם לנטיותיו הפאשיסטיות, לסיפוק נקמותיו ולהרגעת הנטיות הנקמניות בתוך החברה הישראלית.