בתוך המפלגות הערביות שהשפעתן הגוברת נתקלת בחומת התנגדות מצד שותפות פוטנציאליות

שיעור ההצבעה של הערבים בבחירות ב-27 באוקטובר בישראל הגיע לשיא של 77%, והעניק למפלגות הערביות 19 מושבים בכנסת, הגבוה אי פעם. העלייה הפכה אותן למפלגות מפתח פוטנציאליות, אך מפלגות בראשות יהודים מסרבות ברובן לצרפן לקואליציה, וחושפות קרע פוליטי עמוק סביב הלגיטימיות של הכוח הפוליטי הערבי.

שיעור ההצבעה של הערבים בבחירות ב-27 באוקטובר בישראל הגיע לשיא של 77%, לעומת 53.2% ב-2022, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה. הרשימה המשותפת זכתה ב-11 מושבים ורע"ם זכתה ב-8, ובסך הכל 19 מושבים בכנסת בת 120 החברים, מעבר לשיא הקודם של 15 מושבים שהוחזק על ידי מפלגות ערביות במרץ 2020. העלייה נבעה מהתחברות עמוקה במהלך כהונתו האחרונה של נתניהו, כולל פשיעה בחברה הערבית, התקפות מתנחלים, הריסות בתים ומלחמת עזה. ההישג עורר תגובה חריפה מצד נתניהו ובני בריתו, שטענו כי הבחירות 'נגנבו' על ידי המפלגות הערביות, אף שלא פורסמו ראיות. מאחר שאף גוש לא השיג רוב, המפלגות הערביות הן מפלגות מפתח פוטנציאליות, אך רוב המפלגות בראשות יהודים מסרבות לצרפן לקואליציה. הרשימה המשותפת, ברית של חד"ש, תע"ל ובל"ד, מתנגדת לציונות ופסלה הצטרפות לקואליציה ציונית אך הציעה רשת ביטחון פרלמנטרית. רע"ם הצטרפה בעבר לממשלת בנט-לפיד ב-2021. הכתבה מציינת כי יו"ר הרשימה המשותפת יוסף ג'בארין סירב להגדיר את חמאס כארגון טרור, עמדה המנוגדת לזו של יו"ר ישר! גדי איזנקוט.