תועלת אגבית: גם אם דוחים את "נז"א" – את הטענות חייבים לבדוק | שי גל

שי גל טוען כי גם אם דוחים את מסקנות הסרט "נז"א", עצם הטענות מחייב בירור עצמאי. הוא מדגיש את חשיבות בדיקת חשדות לצד שמירה על זכויות חשודים וחופש היצירה, ומזהיר מפני פגיעה באמינות ההליך הישראלי בזירה הבינלאומית.

שי גל טוען במאמרו כי גם אם דוחים את מסקנות הסרט "נז"א" של יובל אברהם ורחל שור, עצם הטענות שהעלה מחייב בירור עצמאי. הסרט, שזכה בפרס בפסטיבל ונציה, מביא עדויות אנונימיות של חיילים ואנשי מודיעין על הלחימה בעזה. גל מדגיש כי פרס אינו מאמת עדויות, אך גם אנונימיות אינה פוסלת אותן. הוא מציין כי בעלי תפקידים בישראל הציגו בפומבי פגיעה באוכלוסייה כאמצעי להשגת יעדי המלחמה, ומביא כדוגמה את דברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על המתת אזרחים ברעב, האלוף במיל' יפתח רון טל שאמר כי "בעזה אסור שיישארו עזתים", והרב שמואל אליהו שחזר על האפשרות להטיל פצצת אטום. גל מזהיר כי אימוץ שיטות האויב מעניק להן כוח לעצב את אופייה של ישראל, וכי עצמאות הבדיקה מגנה על היחיד ועל המדינה, במיוחד בזירה הבינלאומית. הוא מבקר את דרישת השר מיקי זוהר לשלול את אזרחות היוצרים, וקובע כי היא מחליפה בירור באיום.