בטורקיה מנתחים את ישראל - וזה התרחיש שמדאיג את אנקרה
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, בטורקיה מנתחים את התחזקות ישראל וחוששים משינוי עמוק במאזן הכוחות באזור. באנקרה מעריכים שגם חילופי שלטון לא בהכרח ישנו את התמונה. המתיחות הגיעה לשיא באוגוסט 2026, כאשר תקיפה ישראלית בבסיס חיל האוויר אבו אל-דוהור עוררה אזהרות חריפות.
שלוש שנים לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023, בטורקיה מנתחים את התחזקותה של ישראל וחוששים משינוי עמוק במאזן הכוחות האזורי. באנקרה מעריכים שגם חילופי שלטון בישראל לא בהכרח ישנו את התמונה. הפיוס בין המדינות הפך להקצנה: התגובה הישראלית למערכה בעזה גררה הקצנה בעמדת אנקרה. למרות הפסקת אש באוקטובר 2025, ההסדרה המדינית נותרה בלתי פתורה וצה"ל מחזיק בלמעלה מ-60% משטח הרצועה. טורקיה החזירה את שגרירה בנובמבר 2023, עצרה את הסחר הדו-צדדי במאי 2024, ובאוגוסט 2024 הצטרפה לתביעת דרום אפריקה נגד ישראל בהאג. המתיחות הגיעה לשיא באוגוסט 2026, כאשר תקיפה ישראלית בבסיס חיל האוויר אבו אל-דוהור, שלגביו נטען כי עתיד לארח כוחות טורקיים, עוררה אזהרות חריפות ומנעה הקמת מנגנון תיאום. הפוליטיקה הפנימית בישראל והבחירות הקרבות מעסיקות את קובעי המדיניות באנקרה. ההנחה הרווחת היא שהחשדנות האסטרטגית הפכה למבנית. סוגיות הליבה—עזה, סוריה, איראן, מזרח הים התיכון—ימשיכו להוות מוקדי חיכוך. המבחן הראשון יהיה שיקום עזה: טורקיה הצטרפה ל"מועצת השלום" האזורית בהובלת ארה"ב אך השפעתה בשטח מוגבלת. היא דורשת תפקיד מפתח במנגנון הייצוב אך מבינה שיכולתה תלויה בהסכמות עם ישראל וארה"ב.