מעולם לא חשבתי שאצטרך לעשות דבר כזה באמצע הרחוב | נעם חורב
נעם חורב מתאר חוויה שבה הלך בלילה ברחוב חשוך בדרום תל אביב, ובחורה נבהלה ממנו. כדי להרגיע אותה, הוא התקשר לבן זוגו ודיבר בטון הומוי סטריאוטיפי. האירוע מעלה בו הרהורים על פחד, הורות, והשאלה כמה זמן יוכל להגן על בתו.
נעם חורב מתאר חוויה אישית שבה הלך בלילה ברחוב חשוך בדרום תל אביב, ובחורה שהלכה לפניו נבהלה ממנו. כדי להרגיע אותה, הוא התקשר לבן זוגו ודיבר בטון סטריאוטיפי הומוי, מה שגרם לה להירגע. האירוע מעלה בו הרהורים על הפחד של נשים ברחוב, על החרדות שלו כאבא לילדה קטנה, ועל השאלה כמה זמן יוכל להגן עליה. הוא מקשר זאת לפרשות ההתעללות בגני ילדים ולאיום במלחמה עם איראן, ושואל כיצד מלמדים ילדה להיזהר מבני אדם מבלי לפחד מהם. הכתבה מסתיימת בתחושה של קריעה פנימית בין הרצון להגן על הילדה לבין הרצון לאפשר לה לאהוב את העולם.