אני לא אותה אמא שהייתי פעם - ואולי זה דווקא בסדר | לירון חאיק מעוז

לירון חאיק מעוז כותבת על השינוי שחלה בה כאימא מאז שבנה הבכור, עילי, הפך למתבגר. היא מתארת את תחושות האשם וההשוואה העצמית מול האימהות השונה כלפי שלושת ילדיה, ומנסה לקבל את העובדה שגם היא השתנתה, אולי לטובה.

לירון חאיק מעוז כותבת טור אישי על השינוי שחל בה כאימא מאז שבנה הבכור, עילי (13), הפך למתבגר. היא מתארת כיצד הוא אומר לה שהיא 'מעצבנת' ומשווה את יחסיה עמו כיום לקשר הסימביוטי שהיה ביניהם כשהיה תינוק, במיוחד על רקע הגירושים שעברה. מעוז מתוודה על רגשות אשם תמידיים הנובעים מכך שהיא אימא אחרת לשני ילדיה הצעירים, אורי ויהלי, מאשר הייתה לעילי, שנהנה מבלעדיות עד גיל שש. היא מנסה לאזן בין תשומת הלב לשלושת ילדיה תוך ויתורים מקצועיים, ומחפשת את הדרך לקבל את עצמה כאימא שהשתנתה, תוך תקווה שתוכל להפסיק עם 'אכילת הראש' התמידית.