"אני יודעת שיש לי עוצמות. אבל יש ימים שהעולם הזה גדול עליי, שכל מה שאני רוצה זה להישאר במיטה עם השמיכה על הראש"

ראיון עם רעות קרפ, שבנה ובתה שרדו את טבח 7 באוקטובר לאחר שאביהם ובת זוגו נרצחו לנגד עיניהם. שלוש שנים אחרי, היא מתארת את ההתמודדות עם הפוסט-טראומה של ילדיה, את החזרה לקיבוץ רעים, ואת העסק שהקימה לזכרו של דביר.

ראיון עם רעות קרפ, שבנה ובתה שרדו את טבח 7 באוקטובר לאחר שאביהם דביר ובת זוגו סתיו נרצחו לנגד עיניהם. השיחה שהתנהלה בין רעות לדריה באותן שעות תועדה והפכה לאחת ההקלטות המזוהות עם אותו בוקר. שלוש שנים אחרי, רעות מתארת את ההתמודדות המורכבת של שלושת ילדיה עם הפוסט-טראומה: דריה בחרה כמעט לא לדבר על האירוע, לביא, שנמצא על הרצף האוטיסטי, הפגין תוקפנות בתחילה, וליה בחרה בהנצחה. המשפחה חזרה לקיבוץ רעים ביוני 2025, לאחר שנתיים מחוץ לבית. רעות הקימה את 'קפה עוטף רעים', המבוסס על השוקולדים שהכין דביר בחייו. היא מתארת את הקושי לחזור לחיים הקודמים ואת הצורך בגמישות למען הילדים.

"אני יודעת שיש לי עוצמות. אבל יש ימים שהעולם הזה גדול עליי, שכל מה שאני רוצה זה להישאר במיטה עם השמיכה על הראש"