כמה ישראלים לא רוצים ללמוד ולעבוד - נתונים מדאיגים
שיעור הצעירים הישראלים (בגילאי 18–24) שאינם לומדים ואינם עובדים עלה מ-17% ל-20% בעשור האחרון, בעוד שבממוצע ב-OECD הירד מ-16% ל-13%. ישראל הראתה את העלייה הבולטת ביותר מבין הכלכלות המפותחות. גם שיעור בני 25–34 ללא השכלה תיכונית מלאה עלה מ-9% ל-11%. בהוצאה לסטודנט באוניברסיטה, ישראל מדורגת במקום החמישי מהסוף מבין 33 מדינות OECD.
שיעור הצעירים הישראלים בגילאי 18 עד 24 שאינם לומדים ואינם עובדים עלה מ-17% ל-20% בעשור האחרון. לשם השוואה, הממוצע ב-OECD באותה תקופה ירד מ-16% ל-13%. כך, ישראל הפגינה את העלייה הבולטת ביותר בשיעור הצעירים שאינם בלימודים או בתעסוקה מבין הכלכלות המפותחות. לפי דו"ח OECD, בין 2015 ל-2025 עלה בישראל שיעור הצעירים בגילאי 25 עד 34 ללא השכלה תיכונית מלאה מ-9% ל-11%. הממוצע ב-OECD הראה מגמה הפוכה: שיעור האנשים ללא השכלה תיכונית מלאה ירד מ-17% ל-12%. רק בחמש מדינות מפותחות נרשמה עלייה בשיעור הצעירים הישראלים ללא השכלה תיכונית מלאה, כשהעלייה המשמעותית ביותר נרשמה בישראל ובסלובקיה. הבדלים ברמת ההשכלה משפיעים ישירות על ההכנסה: בישראל, בני 25–34 ללא השכלה תיכונית מלאה מרוויחים רק 72% מהשכר של בני גילם עם השכלה תיכונית מלאה (הממוצע ב-OECD הוא 87%). בשיעור הצעירים המסווגים כ-NEET, ישראל מדורגת במקום ה-3 עד ה-5 מבין 33 מדינות OECD. ישראל מוציאה על סטודנטים באוניברסיטאות הרבה פחות מהממוצע ב-OECD: ב-2023, ההוצאה לסטודנט הייתה 7,885 דולר לפי כוח קנייה לעומת 16,405 דולר בממוצע ב-OECD (מקום חמישי מהסוף). חלקה של הממשלה במימון ההשכלה הגבוהה הוא 38% לעומת 68% בממוצע ב-OECD (מקום שלישי מהסוף). בהוצאה הממשלתית על חינוך וטיפול בילדים מלידה עד גיל שנתיים, ישראל מדורגת אחרונה מבין מדינות OECD: 1,482 דולר לילד בשנה לעומת 15,067 דולר בממוצע.