"איך אפשר להרוס משהו שלא קיים?": קללת נציגי האירוויזיון הישראלים

כתבת תחקיר של וואלה תרבות בוחנת את 'קללת האירוויזיון' – הנפילה התקשורתית והמקצועית של נציגי ישראל לאחר התחרות. הכתבה משלבת ראיונות עם אמני עבר כמו מיכאל בן דוד ומורן מזור, הטוענים שהאירוויזיון דווקא קידם אותם, לצד ניתוח של העיתונאי עמית קוטלר הרואה בנציג 'מוצר מהונדס'. הכתבה עוסקת במעבר החד מחיבוק תקשורתי לאדישות, ובנטל הלאומי הכבד המוטל על הנציגים בשנים האחרונות.

כתבת תחקיר של וואלה תרבות בוחנת את תופעת 'קללת האירוויזיון' – הנפילה התקשורתית והמקצועית של נציגי ישראל לאחר התחרות. הכתבה נפתחת באנקדוטה על קולגה גרמנייה ששאלה 'איך אפשר להרוס משהו שלא קיים?', וממסגרת את הדיון סביב השאלה האם האירוויזיון באמת הורס קריירות או שהנזק הוא מיתוס. מיכאל בן דוד, נציג 2022 שנשר בחצי הגמר, מספר על חוויה מדהימה ששינתה את חייו ופתחה דלתות, כולל תפקיד חלומי ב'פריסילה מלכת המדבר'. מורן מזור, נציגת 2013, רואה בתואר 'נציג אירוויזיון' מקור כבוד ולא סטיגמה. מנגד, העיתונאי עמית קוטלר מנתח את המכונה שמאחורי הנציג: 'מוצר מהונדס במעבדות' המורכב מאמן, שיר, פרפורמנס והפקה. הוא מתאר כיצד התקשורת הופכת לחלק מהמכונה בשבוע האירוויזיון, ולאחר מכן עוברת לסיפור הבא. הכתבה מציינת שרק נטע ברזילי הצליחה לבסס קריירה רציפה לאחר הזכייה, בעוד שאמנים כמו קובי מרימי, אימרי זיו ועדן אלנה נעלמו מהתעשייה. אלון אמיר, שעבד עם אחינועם ניני, טוען שהגישה של לבחור זמר ואז להתאים לו שיר היא 'טעות איומה'.