ג'רלד פוזנר מנתח האם פעולות חמאס ב-7 באוקטובר עומדות בסטנדרט המשפטי לרצח עם

העיתונאי החוקר ג'רלד פוזנר פרסם מאמר חדש הבוחן האם המתקפה בהובלת חמאס ב-7 באוקטובר עומדת בסטנדרט המשפטי לרצח עם על פי אמנת רצח העם משנת 1948. פוזנר מנתח את יסוד המעשה ואת דרישת הכוונה המיוחדת, תוך ציטוט אמנת חמאס מ-1988, הצהרות מנהיגים וראיות אמפיריות מהמתקפה על קהילות דרום ישראל.

העיתונאי החוקר ג'רלד פוזנר פרסם ביום שני מאמר חדש הבוחן האם המתקפה בהובלת חמאס על דרום ישראל ב-7 באוקטובר עומדת בסטנדרט המשפטי לרצח עם על פי אמנת רצח העם משנת 1948. פוזנר, שחיבר בעבר מדריך משפטי שבדק האם המערכה הצבאית של ישראל בעזה עומדת בסף רצח העם, הפנה כעת את מיקודו לפעולות חמאס. בניתוחו, שכותרתו 'תיק רצח העם נגד חמאס', פוזנר מתייחס לשאלות סף הנוגעות למשך הזמן ולישויות שאינן מדינות, ומציין כי אמנת רצח העם אינה דורשת מערכה ממושכת וכי בתי דין בינלאומיים קבעו כי רצח עם יכול להתבצע על ידי קבוצות שאינן מדינתיות. הוא מתאר את שני המרכיבים המרכזיים הנדרשים תחת המשפט הבינלאומי: יסוד המעשה, והכוונה המיוחדת להשמיד קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית. כדי להעריך את הכוונה, פוזנר בוחן רישומים כתובים והצהרות פומביות של הנהגת חמאס, כולל אמנת חמאס מ-1988 והצהרות ממנהיגים כמו יחיא סינוואר ופתחי חמאד, לצד ראיות אמפיריות מהמתקפה. הוא מנתח את המתקפה על יותר מ-20 קהילות אזרחיות, ומציין שבמקומות כמו קיבוץ בארי, כפר עזה וניר עוז, מחבלים עברו מבית לבית, הציתו בתים והוציאו להורג משפחות, כאשר נתוני גופות שהתאוששו מראים כי 80% מהגופות בבארי עברו עינויים. פוזנר מתייחס גם לטיעוני נגד בנוגע לנפגעים שאינם יהודים ועורך השוואה מפורטת עם טבח סרברניצה ב-1995. הוא מציין כי גופים בינלאומיים וארגוני זכויות אדם יישמו את מסגרת רצח העם באופן בלעדי על ישראל תוך השמטת כל ניתוח פורמלי של המתקפה ב-7 באוקטובר.