עזה.. כשמועצת הביטחון שותקת והקורבן נשפט
מאמר דעה המבקר את שתיקת מועצת הביטחון של האו"ם בנוגע למלחמה בעזה, ומנתח כיצד הקורבן הפלסטיני הפך לנאשם בשיח התקשורתי המערבי. הכותב מתאר את משפט הקורבן כשלב המסוכן ביותר של הסכסוך, שבו האם העזתית והרופא נדרשים להצדיק את קיומם, בעוד הכיבוש נותר התליין. המאמר מאשים את המערכת הבינלאומית באובדן הלגיטימיות המוסרית שלה.
מאמר דעה מאת מוחמד מוסטפא שאהין, המתפרסם באתר 'פלסטין און ליין', המבקר בחריפות את שתיקת מועצת הביטחון של האו"ם בנוגע למלחמה הישראלית בעזה. הכותב מתאר את מועצת הביטחון כ'מועצה לניהול שתיקה וארגון חוסר אונים', שבה היא מתכנסת, דנה, מפרסמת הצהרות דאגה ואז מתנגשת בסירוב הישראלי. המאמר טוען ששתיקה אינה נייטרליות אלא 'פעולה פוליטית שלמה', וכי הימנעות מעצירת הפשע היא השתתפות בו. הכותב מבקר את 'משפט הקורבן הפלסטיני', שבו הוא מועמד לדין ונדרש להצדיק את קיומו, בעוד התליין הישראלי מציג עצמו כקורבן. המאמר מאשים את השיח התקשורתי המערבי בשחזור המשפט ההפוך הזה, והופך את ההתנגדות לפשע ואת בית החולים לתיאטרון של חשד ביטחוני. הוא מצביע על סטנדרטים כפולים ביישום המשפט הבינלאומי, שבו הזכות להגדרה עצמית קדושה באוקראינה וחשודה בפלסטין. המאמר מסיק שהנושא אינו עוד סיוע הומניטרי אלא מערכת בינלאומית שאיבדה את הלגיטימיות המוסרית שלה.