גדי איזנקוט והכלכלה הפלסטינית: מה באמת יכול להשתנות אם הוא יוביל את ישראל? - דעה

מאמר דעה בוחן כיצד הנהגתו הפוטנציאלית של גדי איזנקוט עלולה להשפיע על הכלכלה הפלסטינית, תוך התמקדות במערכת הכלכלית המקושרת בין ישראל לרשות הפלסטינית במסגרת פרוטוקול פריז מ-1994. הניתוח מתמקד בשלושה תחומים מרכזיים: גישת עובדים פלסטינים לשוק העבודה הישראלי, מגבלות תנועה ברחבי הגדה המערבית, ויציבות הכנסות המסים. הכותב מציין את אזהרתו של איזנקוט מ-2022 מפני פירוק הרשות ואת עמדתו האחרונה בנוגע להתרת כניסת עובדים פלסטינים מסוננים לישראל, אך מדגיש כי לא הכריז על תוכנית כלכלית מפורטת.

מאמר דעה מאת נביל כוכלי בוחן מה פלסטינים יכולים לצפות מבחינה כלכלית אם גדי איזנקוט, ראש מפלגת ישר!, יוביל את ממשלת ישראל הבאה. הניתוח מתבסס על המערכת הכלכלית המקושרת עמוקות שנוצרה על ידי פרוטוקול פריז הכלכלי מ-1994, ומציין שהשקל הישראלי הוא המטבע הדומיננטי בעסקאות פלסטיניות, הכנסות מסים הן מקור הכנסה מרכזי של הרשות הפלסטינית, וחלק ניכר מהסחר הפלסטיני עובר דרך מעברים בשליטה ישראלית. הכותב מזהה שלושה מבחנים מרכזיים לגישתו של איזנקוט: גישת עובדים פלסטינים לשוק העבודה הישראלי, מגבלות תנועה ברחבי הגדה המערבית, ויציבות הכנסות המסים. בנוגע לעובדים, הכתבה מצטטת ראיון של איזנקוט מ-27 באוגוסט עם ישראל היום, בו טען שהאיסור הרחב על עובדים פלסטינים לא מנע כניסה לא מורשית והציע לאפשר למפרנסים משפחתיים מסוננים לעבוד תחת פיקוח השב"כ. בנוגע לתנועה, הכותב מצטט דו"ח של OCHA מאפריל 2026 המונה 925 מכשולי תנועה ברחבי הגדה המערבית. בנוגע להכנסות מסים, הכתבה מצטטת ניתוח של INSS המראה שההכנסות ירדו מ-8.8 מיליארד שקל ב-2022 לכ-2 מיליארד שקל ב-2025, כאשר מעל 4 מיליארד שקל נעצרו ב-2025. הכותב מציין שאיזנקוט לא הכריז על מדיניות ספציפית בנוגע להכנסות מסים או על תוכנית כלכלית מפורטת, אך טוען שמניעת קריסת הרשות אינה ניתנת להפרדה מהכלכלה המאפשרת את תפקודה.