מהאוויר ועד הים, כבר בשעה הראשונה: כך השתנתה תפיסת ההגנה של צה"ל אחרי 7/10

תפיסת ההגנה של צה"ל השתנתה מהותית בעקבות לקחי 7 באוקטובר. חיל האוויר עבר מסיוע נקודתי לפי דרישה להפעלת כוח אקטיבית כבר בשעה הראשונה לחדירה, עם מסה של כלי טיס ואש כבדה. בתרגילים אחרונים תורגלו תרחישי קיצון הכוללים פשיטות יבשתיות, חדירות ימיות, כטב"מים וירי מסיבי, לצד תקיפת מפקדות אויב בעומק השטח.

תפיסת ההגנה של צה"ל עברה שינוי יסודי בעקבות לקחי הטבח ב-7 באוקטובר. במרכז השינוי עומד מעבר מהסתמכות על חיל האוויר כגורם מסייע לכוחות היבשה, להפעלת כוח אקטיבית כבר בשעה הראשונה לאירוע חדירה. חיל האוויר נערך להפעיל אש כבדה ולשלוח מסה של כלי טיס בתוך פרק זמן קצר, מבלי להמתין לבקשת סיוע מהשטח. בתרגילים האחרונים תורגלו תרחישי קיצון רבי-מוקדים: פשיטות יבשתיות רחבות היקף, חדירות ימיות באמצעות אופנועי ים וכלי שיט בלתי מאוישים, ירי תלול מסלול מסיבי ואיומי כטב"מים ורחפנים. לצד זאת, תורגלה תקיפה ישירה של מפקדות פיקוד ושליטה של האויב בעומק שטח האויב, במטרה להרחיק את האיום ממרכזי האוכלוסייה. גורמים בכירים בחיל האוויר מסבירים כי התחום שדרש את השיפור המשמעותי ביותר הוא מעורבות מטוסי הקרב בהגנה הקרקעית. נבנתה תשתית אוטומטית לפעולה מיידית לעצירת פלישה ו"הקפאת מצב" עוד בטרם התגבשה תמונת מצב מלאה. כמו כן, קודמו מפגשים יומיים בין מפקדי טייסות למפקדי גדודים לשיפור הסנכרון. בגזרת אילת, לקראת החגים שבהם האוכלוסייה צפויה להכפיל את עצמה, מתרגלים הידוק רב-ארגוני בין צה"ל, המשטרה, מד"א וגורמי חירום אזרחיים, עם תגבור פלוגות וחמישה גדודי הגנה.