מממשלת מעבר למיעוט, ומרשת ביטחון לאי-אמון | מילון היום שאחרי הבחירות

ynet מפרסם מדריך מונחים פוליטיים לקראת היום שאחרי הבחירות, המסביר מושגים כמו ממשלת מעבר, ממשלת מיעוט ורשת ביטחון. הכתבה מפרטת כי נתניהו יישאר בתפקידו גם אם יפסיד, וכי ח״כ אחמד טיבי הכריז שלא יאפשר זאת, אך אין מנגנון פרלמנטרי למנוע זאת ישירות. כמו כן, נדונות אפשרויות לשיתוף פעולה עם המפלגות הערביות ויהדות התורה.

ynet מפרסם מדריך מונחים פוליטיים לקראת היום שאחרי הבחירות לכנסת ה-26, שיתקיימו ב-27 באוקטובר 2026. הכתבה מסבירה כי אם אף גוש לא יזכה ב-61 מנדטים, ראש הממשלה בנימין נתניהו יישאר בתפקידו כראש ממשלת מעבר באופן אוטומטי, ללא צורך באישור. ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת הכריז שלא יאפשר לנתניהו לכהן לאורך זמן בתפקיד זה, אך הכתבה מבהירה כי אין מנגנון פרלמנטרי למנוע זאת ישירות. מוסבר המושג 'ממשלת מיעוט', שיכולה לקום עם רוב פשוט של 61 חברי כנסת, ואפשרות של 'רשת ביטחון' – תמיכה מבחוץ של מפלגות שאינן נכנסות לקואליציה. יו"ר הרשימה המשותפת, יוסף ג'בארין, הציע רשת ביטחון לכל ממשלה שתחליף את נתניהו, בתנאים הכוללים אימוץ תוכנית למאבק באלימות ובפשיעה. מנגד, חלק מראשי מחנה השינוי מתנגדים לשיתוף פעולה עם המפלגות הערביות. כמו כן, נדונה האפשרות שיהדות התורה תספק רשת ביטחון תמורת חקיקת פטור מגיוס. הכתבה מסבירה כי הדרך היחידה להפיל ממשלה היא באמצעות אי-אמון קונסטרוקטיבי, הדורש 61 ח"כים שיצביעו בעד ממשלה חלופית. לבסוף, מתואר הקרב הצפוי על תפקיד יו"ר הכנסת, כאשר מחנה השינוי פועל להחלפת אמיר אוחנה מיד לאחר הבחירות, תוך הסתמכות על פסק דין אדלשטיין.