ארבעה חדית'ים ומרכז הדת
מאמר דתי הדן בארבעה חדית'ים נבואיים המכילים את יסודות החינוך האסלאמי, שחיבר חאפז טאהיר אבן מועווד' אל-מעאפרי אל-אנדלוסי: הישמר מהספקות, התנזר, עזוב מה שלא נוגע לך, ופעל מתוך כוונה. המחבר מסביר את הקשר ביניהם כמבנה משולב המוביל מחסידות חיצונית לכנות פנימית.
המאמר סוקר ארבעה חדית'ים נבואיים, שחיבר חאפז טאהיר אבן מועווד' אל-מעאפרי אל-אנדלוסי לשני בתי שיר, והמחבר רואה בהם 'מרכז הדת' ויסודות החינוך האסלאמי. החדית' הראשון קורא ליראת אלוהים והימנעות מספקות, שהמחבר מפרש כמדרגה של חסידות החורגת מעבר לאיסורים המפורשים אל מה שמסופק. לאחר מכן הוא עובר לחדית' השני על התנזרות, הנראה ככוח הפנימי שהופך את הימנעות מהספקות לאפשרית ומתמשכת, על ידי שחרור הלב מהיקשרות מוגזמת לחיי העולם. החדית' השלישי הוא 'עזוב מה שלא נוגע לך', המתואר כהרחבה של ההתנזרות, השומר על האנרגיה והזמן של האדם מבזבוז בפרטים שאינם משרתים את מטרתו. לבסוף, החדית' הרביעי 'המעשים נשפטים לפי הכוונות', הנראה כפסגת המבנה, שבו כוונה כנה לשם אלוהים הופכת התנהגות חיצונית לפולחן. המאמר מסיק שארבעת החדית'ים הללו יוצרים מבנה משולב: חסידות שומרת על הדת, התנזרות משחררת את הלב, מיקוד חוסך אנרגיה, וכנות מובילה לאלוהים.