קודם לא הופיעה תודעה, אלא אמנות ושפה – השערה שנויה במחלוקת
המאמר מציג את השערתו של הפסיכולוג האמריקאי ג'וליאן ג'יינס, לפיה התודעה האינטרוספקטיבית המודרנית התעוררה רק בסביבות האלף השני לפני הספירה, לאחר שהאנושות רכשה שפה ויצרה אמנות. תיאוריית "המוח הדו-לשכתי" גורסת כי אנשים קדומים תפסו אותות פנימיים כפקודות מאלים. כראיה, ג'יינס מנתח את האיליאדה והאודיסיאה. ההשערה מעוררת מחלוקת בקהילה המדעית.
המאמר דן בהשערה השנויה במחלוקת של הפסיכולוג האמריקאי ג'וליאן ג'יינס, כפי שהוצגה בספרו "מקור התודעה בהתמוטטות המוח הדו-לשכתי" (1972). ג'יינס הבחין בין תהליכים קוגניטיביים בסיסיים (עיבוד מידע, זיכרון, תכנון) לבין רפלקציה עצמית. הוא טען שהתודעה האינטרוספקטיבית המודרנית התגבשה מאוחר — בסביבות האלף השני לפני הספירה, לאחר שהאנושות כבר רכשה שפה, יצרה אמנות וחברות מורכבות. הזרז המרכזי, לדעתו, היה השפה: מטאפורות ואנלוגיות אפשרו בניית מודל מנטלי של העצמי. תיאוריית "המוח הדו-לשכתי" גורסת כי בימי קדם, חצאי המוח תפקדו באופן אוטונומי, ואנשים תפסו אותות פנימיים כפקודות חיצוניות מאלים או שליטים. כראיה, ג'יינס מנתח ספרות עתיקה: באיליאדה, גיבורים פועלים לפי הוראות אלוהיות וחסרי מודעות עצמית, בעוד שבאודיסיאה, דמויות שוקלות חלופות ומקבלות החלטות מודעות. ההשערה עוררה ביקורת חריפה; הביולוג ריצ'רד דוקינס כינה אותה "או שטות מוחלטת או יצירת גאונות". רוב המדענים המודרניים דוחים את הרעיון של היווצרות כה מאוחרת של התודעה, אך העבודה ממשיכה לעורר דיונים על תפקיד השפה והתרבות.