גם האדם הקדמוון שמר מזכרות - מחקר חדש שופך אור על ההרגל האנושי
מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציע שהרגל שמירת המזכרות האנושי קיים כבר מאות אלפי שנים. החוקרים מצביעים על חפצים קדומים שנאספו ללא שימוש מעשי, כמו חלוקי אבן במערת קסם, ומשערים ששימשו כמזכרות אישיות שתמכו באבולוציה של הזיכרון האוטוביוגרפי.
מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציע הסבר מפתיע להרגל האנושי של שמירת מזכרות: שורשיו עשויים להגיע מאות אלפי שנים לאחור. החוקרים מצביעים על חפצים שאנשים קדומים אספו, נשאו ושמרו אף שלא היה להם יתרון מעשי ברור, כמו חלוקי אבן צבעוניים במערת קסם ואבני יד מבקעת סכנין. לדבריהם, חפצים אלה שימשו כמזכרות אישיות שסייעו לזכור אירועים, לחזק אמינות של סיפורים ולתמוך באבולוציה של הזיכרון האוטוביוגרפי. פרופ' ברקאי מציע קשר לשינויים בסביבה, וד"ר רם מתאר את המזכרות כ"התקני זיכרון חיצוני". החוקרים מדגישים שמדובר בהשערה, אך הממצא הארכאולוגי מלמד שתופעה זו מלווה את האדם מלפני חצי מיליון שנה ועד ימינו.
גם האדם הקדמוון שמר מזכרות - מחקר חדש שופך אור על ההרגל האנושי