גם ב-22:00 לא בטוח שתדעו: לילות הבחירות הדרמטיים בהם המדגמים טעו בגדול

הכתבה סוקרת ארבע מערכות בחירות דרמטיות שבהן המדגמים טעו בגדול: 1996 (פרס הוביל, נתניהו ניצח), 2015 (מתיקו לניצחון של שישה מנדטים לליכוד), אפריל 2019 (גנץ הכריז על ניצחון, התוצאות הראו תיקו) ו-2022 (מרצ קיבלה במדגמים 4-5 מנדטים אך לא עברה את אחוז החסימה). הכתבה מזהירה מפני הסתמכות יתר על המדגמים שיתפרסמו מחר.

הכתבה סוקרת לילות בחירות דרמטיים בתולדות ישראל שבהם המדגמים טעו בגדול, ומזהירה מפני הסתמכות יתר על תוצאות המדגמים שיתפרסמו מחר בשעה 22:00. היא נפתחת באזהרה כי ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד כדאי למהר לחגוג או להודות בתבוסה על בסיס המדגמים. הדוגמה הראשונה היא בחירות 1996, שבהן המדגמים הצביעו על יתרון קל לשמעון פרס, אך בסופו של דבר ניצח בנימין נתניהו עם 50.5% מהקולות. הדוגמה השנייה היא בחירות 2015, המכונות 'יום הכיפורים של המדגמים', שבהן הוצג קרב צמוד בין הליכוד למחנה הציוני, אך בפועל הליכוד קיבל 30 מנדטים לעומת 24 למחנה הציוני. הדוגמה השלישית היא בחירות אפריל 2019, שבהן מדגם חדשות 12 העניק לכחול לבן 37 מנדטים לעומת 33 לליכוד, ובני גנץ הכריז על ניצחון, אך התוצאות האמת הראו 35 מנדטים לכל מפלגה. באותן בחירות, מפלגת הימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד לא עברה את אחוז החסימה על אף שקיבלה 3.2% מהקולות. הדוגמה הרביעית היא בחירות 2022, שבהן כל ארבעת המדגמים העניקו למרצ ארבעה עד חמישה מנדטים, אך בפועל המפלגה לא עברה את אחוז החסימה בפער של כ-4,000 קולות. הכתבה מציינת כי סוקרים חוששים שהסקרים והמדגמים עלולים להיות הפכפכים השנה בשל הקרב הצמוד, תופעת נשאלים שאינם משיבים בכנות, הקושי לפענח דפוסי הצבעה של אוכלוסיות כמו חרדים, והתלות בשיעור ההצבעה.